סיפור הלידה שלי😍 שבוע 40 נר שנישל חנוכה מחכה בקוצר רוח שכבר יהיה משווו ב2 בלילה כמה מכאבי צירונים קטנים שבאים והולכים לא כל כך סדירים אמרתי לעצמי אני לא עולה לבית חולים עד שזה לא סדיר ככה עד הבוקר צירים לא סדירים בשעה 8 קמה לשירותים רואה שיש קצת הפרשה עם דם הרגשתי קצת מסוחררת ועם כאבי ראש כנראה שלא שתיתי מספיק אז אמרתי אני אסע לבית חולים אולי התייבשתי ב11 בבוקר מגיעים לבית חולים מוניטור צירים לא סדירים הרופא בודק יש פתיחה של 2 אומר לי ללכת לעשות סיבוב שעתיים אם יש התקדמות חדר לידה אם אין הביתההה בזמן הזה כולי מסתובבת עולה מדרגות יורדת חוזרת אחרי שעתיים אותו דבר הרופא כבר חתם על שיחרור פתאום משום מקום מחליטים לעשות לי שוב מוניטור ואז אומרים שיש האטה קטנה ומחליטים להשים לי נוזלים ועוד מוניטור המוניטור יוצא תקין ואז הרופאה אומרת לי בואי נבדוק פתיחה לפני שנשחרר אותך בודקת אותי פתיחה 3 וכבר יש צירים סדירים שואלת אותי אם אני רוצה משו נגד כאבים ואני בסבבה שלי לא מעוניינת בכלום ( לידה ראשונה האפידורל השפיע עלי לא טוב ופחדתי לקחת שוב) הצירים היו נסבלים הלכנו לעשות סיבוב לאכול כי הייתי בטוחה שאני הולכת הביתה ואז הצירים התחילו להתחזקקק באמצע שאני אוכלת סלט וכבר מתחיל לכאוב לי ממש חוזרים בודקים אותי פתיחה 4 נכנסים לחדר לידה פתיחה 4 ממש כולי כאובה יושבת על כדור מנסה להלחם בכאבים אחותי עושה לי עיסויי ומקלחת חמה על הגב בשעה 17 כבר לא יכולתי יותר כאב לי ממששש בודקים אותי פתיחה 5 שואלים אותייייי את רוצה משו נגד כאבים גז צחוק או אפידורל אמרתי בנתיים אני אקח גז צחוק נותנים לי את הגז צחוק וזה עושה סחרחורת ואני נורא נלחצתי אז העדפתי לא להשתמש בו בנתיים אני סובלת כל צירררר וצירר נשימות בפתיחה של 6 כבר לא יכולתייייי אמרתי זהו אני רוצה אפידורל!!!!! אומרים לי אין בעיהההה המרדימה בדרךךךךך כולי מחכה לה כל שניה נראת כמו נצחחח ואני כבר מתחילה לצרוחח איפה היא וכמה זמןן פתאום אומרים לי אנחנו מצטערים היא לא תגיע היא נכנסה לניתוח חירוםםםםםם ננסה למצוא מרדים אחר איך ששמעתי את זה הרגשתי שזהו חרב עלי עולמי התחלתי לבכות את החיים שלי וישרררר לקחתי את הגז צחוקק והתחלתי לשאוף כמו מטורפתתתת בכל ציר וציר זה היה הדבר היחידייי שהיה ליייי כבר לא היה אכפת לי להרגיש מסחוררת דיברתי מלא שטויות ראיתי הכל מטושטש הרגשתי שאני מתעלפתתתת פתיחה 7 ו8 וראיתי כוכבים בשמיים וכאבים עצומים בפתיחה של 9 כבר לא יכולתי הרגשתי שאני מאבדת הכרה ושכבר אין לי כוחותתתת יותררר ואחותי מנסה לעודד אותי נשאר לי פתיחה אחרונה את גיבורה את מסוגלת באמת אחרי חצי שעה פתיחה 10 וכולי צועקת לה' שיעזור לי ושכבר זה יגמר והרגשתי שהוא פשוט שם ונותן לי כוחות עצומים שלא ידעתי שקימים בי בכלל מרגישה לחץ אומרת למיילדת שאני חייבת ללחוץ והיא קדימה לחיצות שואלת אותי אם אני רוצה שתפקע את המים ואני מתעקשת שלאאאאאא אם כבר טבעייי שיהיה טבעי עדדדדד הסוףףףףףףףף אחריי הרבה לחיצות כבר כמעט שהתייאשתי כבר לא היו בי כוחות יותר ואמרתי לעצמי עוד קצתתתתתת זה נגמר לא ויתרתי ונלחמתי כמו לביאה לחיצה ועוד ועוד עד שהנסיך שלי הקטןןן יצא לאויר העולם וכוליייי נמסתיי במקום וכל כאב וכל ציר היה שווא את הכל!!!!! בקיצור מאחלת לכולן לידה קלה ידיים מלאות והכי חשוב להאמין בבורא עולם שהכל אפשרי ושאם הוא נתן לך את זה זה אומר שאת מסוגלת להכל ויש לך את הכוח להתמודד!!!👼😍👼😍👼