הזמנה באלי אקספרס😍 היי בנות מישי הזמינה תיק לתינוק מאלי אקספרס? ויכולה לשלוח לכאן את קישור ולהמליץ על תיק טוב עם המון תאים?

שבוע 26 חזרה העייפות הגיוני?? בכל רגע נרדמת כמו בתחילת ההריון פפ..

כאבי גב תחתון אספר לכן את המקרה שלי... בסקירה המאוחרת היה לי חשש לצוואר רחם מקוצר וראו שיש לי בין 23 ל24. שלחו אותי למוניטור במיון כדי לראות אם הוא בתנועה והרחם חזק וראו שהכל תקין ויצא 26. אחרי שבוע שבועיים עשיתי בדיקה חוזרת ותודה לה' יצא 33. אתמול אירחתי את המשפחה של בעלי אז הייתי בחופש ובבוקר ניקיתי ושטפתי את הבית וכביסות ואז בישלתי וברגע שבעלי הגיע הוא עשה את מה שנשאר. ועכשיו אני עם כאבי גב תחתון מטורפים. כמובן אלך לבדוק אבל חוששת ברמות שאולי זה קשור לצוואר רחם...

אשמ לפירגונים למי שיש פייס ואינסטוש...❤ מעצבת עוגות די חדשה בתחום.... העסק לגמרי "בטיטולים" מאוד אשמח לפירגונים חוות דעת ביקורות הארות או הערות פייסבוק - חן ויונתן גדג' אינסטוש https://www.instagram.com/hen_yonatan_cakes/

תקראו סיפור אמיתי מקווה ששנה הבאה יספרו שהעא ילדה תאומים יושב באולם דיונים, הדלת נפתחת, נכנסים זוג נראים חלשים, רצוצים, אפילו הבגדים קיבלו את צורת העייפות שלהם. הם לא מדברים הרבה, חרדים אולי בני 38, לא נראים ביריבות כלשהיא.. "מה הבקשה שלכם?" "רוצים להתגרש" משהו מרגיש לנו שזה לא זה, יש משהו אחר, זה ברור שזה לא עוד זוג טיפוסי אני מנסה להבין מי עומד מולי, מוזנחים הם לא, לא מלוכלכים גם לא, כאילו הם לבושים בנפש עייפה... אנחנו קוראים את הסכם הגירושין, הבעל מוותר על הכל, בית רכב, דירה, הכל?! משהו פה מסריח... הדיינים שואלים אותם "מה סיבת הגירושין?" "אין לא מסתדרים..." "מה סיבת הגירושין?" הדיין מפציר בה האשה לוחשת: אין ילדים הדיין בפרצוף לא ממש מבין "אין לכם ילדים?" האשה לוחשת "אין ילדים, אין משחקים, אין שולחן שבת, אין מטרנות, אין טיטולים, אין ילד בוכה בלילה..." הדיין בנסיון לעזרה "אולי תנסו..." "הרב 18 שנה אני לא יכולה להביא לו ילד קטן שייקח אותו לאבות ובנים, הבית שלנו ריק, ריק!! אין לי צעצועים לסדר, אין לי למי לקום בלילה!!!" דממה באולם.. הבעל מכסה את הפנים, מתבייש לבכות ואז יוצאת לו בכי שהתבשל 18 שנה בתוך הנשמה... "אני אוהב אותה הרב, זאת אהבת ילדות שלי, אני לא רוצה להתגרש..." אשתו צועקת לו בבכי "אתה צריך ילדים אני לא מסוגלת יותר להחזיק אותך בכלא הזה, מגיע לך בית עם שולחן גדול, לא לשם זה התחתנת איתי!" אני מסתכל על שניהם כותב את הפרוטוקול ומתחיל לדמוע, אני לא מצליח להתסכל על המקלדת, אני מסתכל על הדיינים גם הם בפנים קפואות... דממה באולם, ברקע האשה בוכה בלחש, אבל בכי מהנשמה, כמו של אובדן, כמו של לאבד אדם יקר... "ניסיתם הכל?" שואל הדיין "הרב הכל, 18 שנה טיפולים, הכל.." "אולי תנסו עוד שנה?" הבעל ביאוש כזה "אני מוכן אבל... האשה קמה "18 שנה לא מספיק? השם לא רוצה לפקוד אותי! זה הכי טוב בשבילי אני מקבלת באהבה, וגם את הכיסוי ראש לא אוריד עד יומי האחרון! הוא חושב שהוא ייאש אותי מלאמין בו? לא יהיה! אבל הוא בעלי צריך ילדים, 18 שנה טיפולים בתי חולים, לרגע הוא לא עזב אותי, מי שתתחתן איתו תיהיה הבחורה הכי מאושרת, לא רוצה בית לא רוצה כסף הכל שלו, רק דבר אחד אני מבקשת.......שיתן לי ביום מן הימים לראות את הילד הראשון שלו" הבעל נעמד "אין שלו, רק שלנו!!! ואת יודעת מה?! לא רוצה ילדים! זה הנסיון שלי! בואי חוזרים לבית !!" אני מסתכל עליהם ובא לי לתת להם חצי מהזכויות שאולי יש לי שיהיה להם ילד קטן... יומים אחריי הזוג מגיע לסידור גט, כל נסיון להשאיר את האשה עם הבעל לא עלה בידינו, העקשנות שלה להטיב לו

איך זה ניראה לכן ומי שמבינה בזה ?