בננות, צריכה את עיצתכן. אני בממש מצב קצה עם בעלי כרגע… יש בינינו אהבה גדולה אנחנו 8 שנים יחד +3 ילדים, כל מריבה היא הכי איומה בעולם - עם מילים הכי הכי הכי קשות שיש וכמובן שתמיד אבל תמיד בעלי קם ואומר אני מתגרש! תבטיחי לי שמחר בבוקר אנחנו ברבנות- תשלימי עם זה אני לא רוצה אותך את גורמת לי לשנוא את עצמי ועוד מילים נוראיות… ואז יומיים אחרי מבקש סליחה ומסביר שהוא ככ פגוע שהוא לא מתכוון לשום מילה. ברור שאני לא רוצה להתגרש, יש בו המון טוב, מלבד המריבות הוא בעל מקסים ואבא נהדר, אני היום במצב שלמרות האהבה הגדולה התחלתי לחשוב על להפריד כוחות בינינו ודי הנפש שלי כבר לא יכולה להכיל את המריבות האכזריות האלה…. הוא טוען שזה מגיע משנינו אני טוענת שהוא לא יודע לעצור ואם הוא היה עוצר זה לא היה כל כך מדרדר בצורה קשה, הוא אומר דברים מאוד מאוד מאוד פוגעים וקשים- ואני כמובן עונה. הוא לא אומר מטומטמת הוא אומר לדוג׳- את מסריחה תתרחקי ממני את מגעילה אותי אני עונה אתה מסריח ושמן ודוחה… אני כותבת את זה ורוצה להקיא מהרמת גועל, שוב אם זה תלוי בי אני לא אגיע לשם. מבחינתי אם רבים משלימים באותו ערב ונגמר זה הוא גורר וגורר ואז נחצים עוד קווים אדומים רעים… מה דעתכן? כמובן שכרגע אנחנו בתוך מריבה קשה וכל מה שהוא רוצה זה להתגרש ודאג להגיד לי תסתכלי לי בעיניים אני לא רוצה אותך … מה הייתן עושות??