דחוףףףףףףףף 2שאלות 1. יש לי עכשיו רופא שיניים ואצטרך לעשות הרדמה... זה בעייתי? 2. יש לי רופא נשים מייד אחכ ואני שבוע 6 פלוס 2 אתן חושבות שיראו כבר דופק או שזה עדיין ר שק הרייון?

בטן נפוחה!! אני בחודש שלישי(10 פלוס 5) והבטן שלי ממש נפוחה ברמה של חודש חמישי שאפילו ממש קשה להסתיר. מה עושים? זה יישאר ככה וימשיך לגדול? ממש לחוצה מזה כי אני ממש בהתחלה ולכל מי שסביבי אין כלום ולא רואים! הרופאה אמרה שזה לא הרחם כי היא עדיין באגן ושזה הפרוגסטרון(הורמונים). קרה למישהי?

בנות שיש להן פיברומיאלגיה? פוסט פריקה ארוך ומייגע לא חייבות לקרוא, אני פשוט צריכה להוציא את זה מהמערכת שלי! איך עובר עליכן ההריון? ממש מעניין אותי אם זה בערך כמו שלי... סתם לצורך הזדהות כי לפעמים אני מרגישה שלא מבינים אותי ואני לא יודעת אם מה שאני מרגישה מבחינה פיזית הוא נורמלי, ומה קשור להריון ומה קשור לפיברו... וזה מבלבל ומתסכל. זה הריון ראשון אחרי טיפולים ואחרי הפלה שהייתה לפני שנתיים וכל כך ציפיתי לו שאני אפילו מפחדת להתלונן או לומר שמשהו כואב... אם נשים רגע את הכאבים בצד (שזה הדבר העיקרי במחלה המגעילה הזאת), מלא פעמים עולות בי המחשבות שאיזו מין אמא אהיה עם כאבים כאלה שיכולים להפיל אותי לקרשים ופחדים על איך אטפל בילדה שלי.. ונכון שיש לי בעל תומך שעוזר ובאמת אין כמוהו בעולם אבל אני מתייחסת כרגע רק לעצמי כאמא ולא מצליחה לסלק את התהיות האלה מהראש. גם לפני ההריון תמיד הייתי חושבת מה אעשה ואיך אצליח לטפל ככה בילדה.. והמחשבות האלה היו באות בימים כשהייתי מגיעה למצבים קשים של חוסר יכולת לקום מהמיטה מרוב כאב.. ואמא שלי הייתה אומרת שהקדוש ברוך הוא שולח כוחות. ואז אני שומעת סיפורים מכל מיני חולות פיברו אחרות שאחרי הלידה יש נפילה קשה... ושהמצב מחמיר... לא רוצה שהוא יחמיר! אני רוצה להיות אמא טובה! כמו אמא שלי לפחות ואני לא מגיעה לרבע מהכוחות שלה. כל כך מתסכל.. קשה לי לזכור איזו מין בחורה הייתי לפני התפרצות הפיברו ואיך אני היום... זה כבר נראה משהו מהעבר הרחוק ושזה כבר לא חלק ממני... לא היה דבר שלא הייתי עושה. כמה כוחות היו לי... ספורטאית, מבנה גוף תקין, בריאה, חזקה.. והיום? אני אפילו לא רוצה לומר מה נהיה ממני היום. חוץ מזה ששמחת החיים פחתה משמעותית ורק כשנכנסתי להריון הרגשתי איך היא חוזרת אליי ואיך חזרתי להיות הבת-אל של פעם כי אני שוב שמחה (ששמחה וחיוך היו פעם סימן ההיכר שלי) והפעם הזה היה בסך הכל לפני 3 שנים... 3 שנים שאני מאובחנת בדבר הזה וכאילו נדמה שהייתי ככה כל החיים. אני לא רוצה להאמין שלא אצליח להתמודד, אני לא רוצה לפחד... אני באמת רוצה להאמין בטוב אבל לפעמים זה פשוט חזק ממני. סליחה על החפירה... אם יש פה חולות פיברו אשמח לשמוע על ההתמודדות שלכן במיוחד מבחינה רגשית...

בייבי סנס עד איזה גיל השתמשתן?

היי היום הלכתי להביא את הילד שלי מהגן בגיל שנתיים וחודשיים והמטפלת אמרה לי שאחרי שילדתי הילד התחיל להרביץ קצת בגן והיום הוא הרביץ סתם והלי סיבה לעל מי שעומד בדרכו . ממש נלחצתי. לפעמים בבית שאני לא מסכימה לו משהו הוא מנסה להרביץ לי אבל בקטנה לא חשבתי שזה כזה מוגזם. האם זה שלב שהוא תקין? יש לציין שהוא עדיין לא מדבר שוטף וברור ממש לחוצה אשמח לתשובה

בנות עוד מישהי אולי הרגישה ככה ?או משהו דומה שבוע 13 חוסר תיאבון מוחלט מתחילת ההריון לא מסוגלת לאכול בשר ועוף ובשבוע האחרון ממש לא יכולה לאכול כלום משתדלת לאכול בערב קצת ירקות אבל זה כמעט הדבר היחיד שאני יכולה לאכול