עצות אבודה כבר הריון עודף יום ראשון נהייתי שבוע 40 הערכת משקל במיון 3.740 לא מיהרו לזרז כי ככה טענו שניתן לחכות קצת...בגלל שזה לא 4 ולא 3.900 עשו סטריפינג ויצא הפקק הרירי יום למחרת וממשיך לצאת היום בכמויות אדירות איכס זה מגעיל.... שום דבר לא מתקדם ואמרו לי שמעבר ל41+0 זה זהו....מיילדים בא לי טבעי שליייי גם אם זה יקרה ב41+4 אוףףףף אני לא רוצה את כל ההתערבויות האלו אבל המשקל שלה משחק פה תפקיד וזה עוד שבוע וחצי אחרי ההערכה של ה3.750 לידה ראשונה מה הייתן עושות?תודה שקראתן עד כה ואגב טכנאית קופ"ח ובמיון נתנו לי אותה הערכה כנראה זה באמת ככה חחח
הריון ולידההריון ולידה
💬16 תגובות👍1 לייקים

תגובות (16)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי17 בדצמבר 2019 בשעה 14:51
אני באותו מצב שלך - אבל הפוך. מתה ללדת כבר. אין תנאים לסטריפינג וזירוזים ואומרים לי למשוך עוד ועוד. אני כבר 41. מה שמחזיק אותי ומדרבן אותי למשוך זה שההחלטה היא לא רק מה *אני* רוצה אלא מה טוב לתינוקת. אנחנו כבר לא לבד וההחלטות צריכות להתקבל תוך התחשבות בעוד יצור קטן, חסר ישע. אז מה אם ממש בא לי להחזיק אותה כבר ושאוכל לתפקד כמו בן אדם ולא כמו נכה. טוב לה בפנים, שתמשוך. אז ממליצה לך לנקוט באותה הגישה - הרצון שלנו לטבעי ולמשוך יכול לעלות בבריאות של העובר או שלך. רצינו, ניסינו, לא הלך - עכשיו הגיע הזמן להקשיב למומחים גדולים יותר מאיתנו.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי17 בדצמבר 2019 בשעה 14:52
תנסי לזרז תצאי להליכה ארוכה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי17 בדצמבר 2019 בשעה 14:52
אבל דנוש יפה נתנו לך למשוך מעבר ל41 :) מה שלי לא נותנים
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי17 בדצמבר 2019 בשעה 14:52
רותם עושה סקס כל יום עם בעלי....כמעט בואי נגיד חחח וכלום

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

חרדות ולחצים אחרי לידה היי בנות, ילדתי לפני שלושה שבועות, לידה ראשונה, הלידה לא היתה פשוטה בכלל ובסוף גם עזרו לי עם ואקום, קיבלתי לעולם מתנה ענקית, התינוק הזה הוא האושר שלי, שבוע אחרי הלידה הייתי רק בוכה ועצובה ופוחדת, הייתי בשוק ממה שהגוף שלי עבר, לא חשבתי שלידה זה דבר קשה כל כך, עכשיו כבר שלושה שבועות אחרי ולא עזבו אותי החרדות והלחצים , זה משפיע עלי מאד , הטיפול בתינוק זה הדבר היחידי שמרגיע אותי פחות או יותר, כל שניה של מנוחה שהראש שלי פנוי לחשוב מייד משתלטות עלי החרדות והלחצים, אני לא יודעת להסביר ממה פוחדת או לחוצה, בעלי מנסה לתמוך כמה שיכול אבל לא נראלי שמבין מה אני עוברת, קשה לי הכל ואני בוכה, ניסיתי שלשום לצאת קצת לטייל כדי להשתחרר אבל יצאתי והתחילו לי כאבים ופשוט ישבתי וחיכיתי שבעלי יבא לקחת אותי לבית, אני אובדת עיצות, לא טוב לי ככה ואני יודעת שזה לא תקין, אני כותבת פה בשביל לקבל מכן עזרה..מה עליי לעשות? האם זה טבעי? מתי עובר? למי אני יכולה לפנות? כל דבר שתגידו יעזור לי תודה למי שקראה עד לפה
אמהותאמהות
💬4 תגובות