ריב עם בעלי. אשמח לדעתכן הסתבכנו עם איזשהי הלוואה וכרגע התקציב שלנו לשבתות הוא 200 שח (תיקצבנו את עצמינו אחרי התייעצות עם אנשי מקצוע) אני למדתי קולינריה ומיד קשה לי כשלא יכולה לקנות חומרים ולהינות במטבח וצריכה לאלתר לפי המחירים אבל מסתדרת. החלטנו שבשבת נהיה בבית (אחרי חודשיים שהתארחנו) והשבוע האחרון היה לי מאד קשה, כל התקופה השתדלנו להיות מאד עצמאיים ולהסתיר את זה מהמשפחה והשבוע בגלל מקרה מסויים שהיה הייתי חייבת להסביר לאמא שלי מה קורה. היא נורא נבהלה ויומיים אחר כך היתה אצלי בצפון עם קרטון בשר שקנתה, הרבה פירות וירקות וכמה בקבוקי שתיה. בעלי היה מבסוט שירד לנו מהתקציב של שבת. אתמול הכנתי לו רשימת קניות ובחישוב מהיר שעשה אמר שזה בערך 130. ואז התחיל להגיד שיכולנו לחסוך יותר ועם כל הדברים שאמא שלי נתנה יכולנו לצאת הרבה יותר בזול. אמרתי לו שאנחנו הרבה מתחת לתקציב והוא אמר שעדיין צריך לעשות את המקסימום כדי לחסוך ויכלנו לעשות שבת ב80-90 שח. התעצבנתי. אמרתי לו שאחרי כל המאמצים שלי מותר לי להנות ולעשות סוף סוף שבת בבית שלי (הוא יודע כמה חיכיתי כבר לשבת) עם דברים טעימים במסגרת התקציב ואפילו הרבה פחות ממנו. נכון שאם הייתי עושה שבת ממש ממש מצומצמת זה היה יוצא יותר זול ואם אמא שלי לא היתה חוסכת לי מוצרים זה מה שהייתי עושה אבל אם כרגע יש אפשרות וזה אפילו פחות ממה שהקצבנו אז מה הבעיה? ממש בכיתי והסברתי לו את הקושי שלי ואת הוויתורים שאני עושה באופן יומיומי והוא אמר לי שגם הוא מוותר (עכשיו בואוווו זה נכון שהוא מוותר על פחיות שתיה או אוכל בחוץ אבל בחיים לא ויתר לדוגמא על המיץ עם הסיגריה ומשתדלת כל יום להכין לו 2-3 סנדביצ׳ים בריאים וטעימים לעבודה. מעצמי אני חוסכת כל כך!) בקיצור הוא אמר שהוא לא האשים אותי או משהו ופשוט מביע את דעתו שיכולנו לצאת מזה בזול יותר. הוציא לי את כל החשק מהשבת הזאת! אמרתי לו שלא יקנה כלום ושימצא מקום להתארח בו. מאז לא דיברנו, היום בבוקר יצאנו מהבית בלי שלום ובלי כלום. רע לי. מרגישה שהוא לא מבין אותי ולא משנה כמה ניסיתי להסביר לו הוא חזר על אותם משפטים. תקציב. תקציב. תקציב. ואם מישהו נתן לנו צריך לעשות חישוב של זה כאילו קנינו את זה מתוך התקציב ורק במה שנשאר לקנות.