האחות הרעה בתינוקיה שלושה ימים אחרי לידה, התפרים כואבים לי בטירוף, אני עייפה ולקינוח - מאבחנים צהבת ילודים אצל התינוק שלי. למי שלא מכירה (ושגם לא תכירו...), הטיפול בצהבת הוא אור. מפשיטים את התינוק, מכסים לו את העיניים ושמים אותו מתחת למנורת UV. אבל התינוק שלי בוכה כל פעם שמניחים אותו שם (תראו לי תינוק שאוהב שמפשיטים אותו ומכסים לו את העיניים...) אז שולחים אותי להניק כדי שירגע ואז שוב הוא בוכה ושוב מניקה וחוזר חלילה. ואז האחות מסבירה לי שאין לי מספיק חלב ושחייבים לתת לו מטרנה כדי שירגע. סירבתי ואז היא התחילה לצעוק עליי. שאני אמא רעה, שלא אכפת לי מהבן שלי, שבלי זה אי אפשר לטפל בצהבת כי הוא כל הזמן יהיה עליי... מן הסתם שבכיתי נורא ולא יצא לי חלב רק מהלחץ שהיא גרמה לי להיות. גם אם היא היתה צודקת ולא היה מספיק חלב - היא לא אמורה לדבר ככה. בטח לא לצעוק על מישהי שרק ילדה. מעצבן שבגלל שהיא רוצה להוציא לפועל פרוטוקול מסויים - היא מלחיצה אותי ומתנהגת ככה. אגב, חצי שעה אחר כך הגיעו תוצאות בדיקת דם של התינוק והבילירובין ירד אז לא היה צורך בטיפול באור ממילא.