גם אני ככה כבר איזה חודשיים.. היום שבוע 36 .. אפשר להבין אותנו.. ואם אפשר אז לנצל תזמן ופשוט לישון.. אני לא נלחמת בזה..אני בשמירה זה היריון ראשון גרה אצל הוריי אז אני מרשה לעצמי.. גם הלחץ הנפשי לא מוסיף לאנרגיות.. אז פשוט להרפות..

אני איתך בהרגשה. שבוע 28 אותו מצב בדיוק

**כמה כן אני כבר דיי אדישה למצב.. אין לי כל כך במה להעסיק את עצמי.. חשבתי להתחיל לסרוג אבל אין לי סבלנות לדברים האלה חחח... רואה סדרות וגם זה מרדים.. פשוט נכנסת קצת לחרדה שאני לא יוצאת ואין לי חיי חברה..גרה ממש בחור..ואחרי הלידה בעז"ה גם ככה אצטרך להיות בבית תקופה..אני כבר אדישה למצב אבל זה סוחט ממני הכל....

זה קטע שעובדים ופעילים עושים יותר דברים מאשר שיש כל כך הרבה זמן פנוי...אני מכירה אנשים שהיו שמחים לכל הזמן הזה שיש לי ואני פשוט מנצלת אותו בכלום