פורקת :( מאז הלידה לא הנקתי בגלל צהבת אצת התינוק. כשחזרתי הבייתה אחרי שבוע של אשפוז כבר החלב כנראה התייבש והיה יוצא לי ממש ממש מעט.. ניסתי להלחם על זה והתחלתי לשאוב ולהביא לילד שאוב והייתי חייבת גם להוסיף מטרנה בגלל חוסר חלב. כולם אמרו לי תמשיכי זה יתגבר לאט לאט, אמרו לי לשאוב כל שעה אבל נשברתי אחרי יומיים כי תכלס אני לא יכולה לשבת מול משאבה כל היום... התחלתי לשאוב כל 3 שעות חוץ מהלילה ועדיין יוצא לי ממש מעט חלב (בערך 30 סיסי) . הילד כבר בן חודש וני חושבת שאני נשברת לגמרי כבר אין לי כח לשאוב, לפני הלידה ככ תכננתי להניק ועכשיו כלום, לא מסםיק אני לא מניקה כמו שרציתי, גם הילד שלי לא מקבל בכלל חלב שלי וזה בפנים שובר אותי😓 אני ככ רוצה להניק או לפחות שיהיהי לי חלב וכך יהיה לי חשק להמשיך לשאוב כי כל פעם אחרי שאיבה יורדת לי הרוח מהמפרסים כשאמי רואה ששוב גם הפעם יצא רק 30.... בנות בבקשה מישהי עברה דבר דומה? מה עשתה? איך התמודדה? אני לא רוצה להשבר עכשיו.. הילד רק בן חודש ואני רוצה לתת לו את הכי טוב שאפשר😥