מסריחה@..הצילו אני בשבוע 8 עוד יומיים... ומאז שאני בהריון אני מרגישה מסריחה!!! מסריחה למטה.. בגוף.. השיער שלי מסריח שמנוני מלא קשקשים לא רוצה לתאר את השורש שכבר גדל... מרגישה מכוערת.. מחוצ'קנת, מלאה שחורים.. איכס עליי לגמרי... אני בהריון תאומים ברוך השם וכבר יצאה בטן קטנה אז בגדי הריון עדין לא יכולה כי עדין מסתירה ובגדים רגילים לא עולים ולוחצים אז אני מתלבשת כמו מוזנחת.. עם אותו טייץ ואותם בגדים רחבים ואני פשוט נכנסת לדיכאון.. הצילוווו!!!
הריון ולידההריון ולידה
💬7 תגובות

תגובות (7)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי18 בינואר 2018 בשעה 08:54
כמוני כמוך...שיעבור כבר... מתקלחת פעמיים שחוש ביום...
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי18 בינואר 2018 בשעה 10:39
אויש זה גם חוש הריח שמתחדד. אני הוצאתי הרבה כסף על הקוסמטיקאית ההריון הזה טיפול פנים. הורדות שיער למטה. ציפורניים. בנוסף אני טיפה שיניתי תתמרוקים. דאדאורנט סטיק טוב שמפו אנד אנד שולדרס לקסקסים. הולכת לשיננית כל חודשיים שלושה ומחזיקה תמיד מסטיקים בתיק לכשארגיש שהפה עם ריח רע כי לא כדאי לצחצח שיניים יותר מפעמיין ביום חוצמזה כדאי שתביני שהעור נהיה שומני ולכו החצקונין הקסקסים ולפעמים תחושת הזעה. תתקלחרי הרבה... תקני איזה 2 3 בגדים שקצת גדולים ועדיין יפים מכנסי הריון בטח אפשר כבר עכשיו .... בהצלחה אהובה.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי18 בינואר 2018 בשעה 10:39
וקרם גוף נעים...
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי18 בינואר 2018 בשעה 13:10
יעל תודה מאמוש!!!!!!! חמודה ((:

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

בנות שעברו לידה קשה פיזית ונפשית והתינוקי שלהם נמצא במצב לא כלכך טוב איך אתן מצליחות להתגבר ולהיות שם בשביל הבייבי? אני יומיים אחרי לידה שבורה וכואבת עברתי חוויה מאוד טראומטית התינוקת שלי בלעה מים מקוניאלים והייתה צריכה עזרה נשימתית ובלי הסברים ראיתי מהצד ממש פעולות החייאה שעשו לה וביקשו מבעלי לבוא איתם שלוקחים את הילדה ואני שכבתי שם על המיטה בלי הבנה מה קורה אחרי שהעבירו אותי למחלקה בעלי אמר לי שלקחו אותה לטיפול נמרץ בפגייה שגם את זה עד היום לא הסבירו לי למה כי היא במשקל תקין ונולדה בשבוע 40+ הלכתי אליה וזה היה המראה הכי קשה בעולם בתוך אינקובטור צינורות מחוברים אליה מכל מקום אפשרי חמצן מחובר ועדיין לא הסבירו הרבה מה קורה איתה רק שהיא צריכה עזרה לנשום וזהו.. היום עבר הלכתי לנוח ושחזרתי אליה בערב אמרו לי שהיא כבר יותר טוב ולא צריכה חמצן וזונדה ושבבוקר כבר יעבירו אותה לתינוקיה ..כל הלילה רק חיכיתי לבוקר כשעליתי אליה בבוקר ראיתי שהחזירו לה את הזונדה ואמרו שאולי במהלך היום יורידו אותה לתינוקייה כי קשה לה לאכול אז העדיפו לתת לה ככה.. בצהריים הלכתי שוב הוציאו מאינקובטור הצליחה לאכול מבקבוק ועדיין הוחלט להשאיר אותה בפגייה נשברתי נפשית ממש ובקושי יצאתי מהמיטה שלי היום הפסקתי ללכת אליה ואם הלכתי זה היה לכמה דקות וחזרתי למיטה שלי וב10 בלילה שלחתי את בעלי לראות מה איתה והוא חזר עם בשורות שהיא בסדר ומצליחה קצת לאכול אבל עם חשד לצהבת.. פה נפל לי שהבת שלי הכי צריכה אותי בעולם כרגע ובמקום להיות איתה ולתת לה חום ואהבה נכנסתי לדיכאון מכל מה שקרה לה ונתתי לאחרים לטפל בה במקום שאני יהיה לצידה לתת לה כל מה שהיא צריכה כמובן שישר רצתי אליה לפגייה ופשוט התחלתי לשתף את האחות שם ברגשות שלי וביקשתי שסופסוף יסבירו לי מההתחלה עד הסוף מה עובר עליה ומה אני יכולה לעשות בשבילה.. החלטתי שמחר בבוקר לא משנה כמה שקשה לי לראות אותה שם ולחשוב על כל מה שהיא עברה אני חייבת להיות שם בשבילה בכל רגע נתון שרק אפשר אבל הכעס על עצמי כלכך חזק שאשכרה יומיים בקושי הייתי איתה רק כי היה לי קשה להתמודד עם המצב שהיא נמצאת לא מפסיקה לבכות מרגישה האמא הכי רעה בעולם
הריון ולידההריון ולידה
💬15 תגובות👍1 לייקים