חוסר סבלנות ועצבנות הלילות האחרונים קשים, הילדה…

משתמשת פורטי19 בנובמבר 2019 בשעה 09:06

חוסר סבלנות ועצבנות הלילות האחרונים קשים, הילדה לא נרדמת רק סביב 11 בלילה... אחרי שכמה פעמים היא נרדמת ואיך שאני מניחה מתעוררת... לפעמים זה מלווה בבכי ולפעמים סתם מתעוררת. לפני יומיים כנראה לא הרגישה טוב כי ממש בכתה וזה לא אופייני אז נתתי נובימול ונרדמה. אני אמנם ישנה בסדר אבל ממש קשה לי כי אני מרגישה שאני פקעת עצבים, חסרת סבלנות לילדה, וכל יללה שלה במהלך היום אני ממש מחזיקה את עצמי ומרגישב עצבים בגוף. מוצאת את עצמי ממש כועסת עליה אם היא נאבקת לישון או כשמחליפה לה חיתול והיא נאבקת... ואחר כך אני אוכלת את עצמי שמתעצבנת עליה. כי אני יודעת שיותר קשה לה... ואני לא יודעת מה לעשות כדי לצאת מהעצבים האלה. מרגישה חרא... מה עושים???

אמהות

💬8 תגובות👍1 לייקים

תגובות (8)

משתמשת פורטי19 בנובמבר 2019 בשעה 09:08

גם בעלי רואה שאני ממש עצבנית ובא הביתה מהעבודה ומנסה להקל.. אתמול חזר ב11 בלילה והרדים אותה כי אני כבר הייתי מרוסקת. אבל לא מרגישה שאני יכולה לדבר איתו ממש על הקשיים... כי הוא כל הזמן אומר לי לשים אותה בגן. וזה לא פתרון מבחינתי כי אני כן רוצה שהיא תהיה איתי בבית עוד. אבל מצד שני זה מאוד מאוד קשה. במיוחד בתקופות שקשה לה

משתמשת פורטי19 בנובמבר 2019 בשעה 09:15

לא אגיד לך היא תינוקת ואיך ולמה את מתעצבנת עליה כי לעולם לא חשבתי שאתעצבן על התינוק שלי אבל אני כמוך עברתי בקשים והיה לי קשה כי ראיתי אותו מתאבק בהתקפי גזים למשל אמרתי לעצמי למה אני מתעצבנת עליו במה הוא אשם ומספיק שהוא סובל !! ונחמתי עצמי שזו תקופה ותעבור ולאט לאט שמרתי כל קור רוח

משתמשת פורטי19 בנובמבר 2019 בשעה 10:27

חלק מפה ממש מה שאני חווה. זה ילד שני וכל כך קשה לי, אני בוכה כל יום, פשוט עצבנית וחסרת סבלנות.

משתמשת פורטי19 בנובמבר 2019 בשעה 11:38

בת כמה היא? אני עברתי משבר דומה לזה, כל פעם שהייתה קצת בוכה הייתח מתעצבנת ואז היא הייתה עוד יותר בוכה. לאט לאט למדתי שלא ככה דמיינתי את עצמי כאמא, ומגיעה לה יותר מזה, אפילו שזה קשה. ברגע שנפל לי האסימון אז זה השתנה מאוד מהר, והיום גם כשאני מאבדת סבלנות אז אני אוספת את עצמי דיי מהר ומרגיעה את עצמי. זה תהליך שלומדים לאט לאט.