אתמול אחרי הבישולים הניקיון והמקלחת... נשכבתי במיטה, התחילו צירים מהגב לבטן ובקו הבטן התחתונה כמו כאבי מחזור והזעתי, התלבטתי אם לעלות למיון, בעלי לא התמהמה והתעקש שנעלה למרות שהכאבים נרגעו אחרי שעה. כל חצי שעה בא לי ציר. עלינו למיון, המיילדת לא הצליחה למצוא לי וריד ודקרה אותי ביד שבדרכ לא שם מוציאים לי את הוריד למרות שאמרתי לה, הכאיבה לי נורא צעקתי הזעתי וביקשתי ממנה לנסות יותר מאוחר, הביאה לי מים ואמרה שהיא רק בודקת איפה הוורידים.. אני כמובן ברעידות מהלחץ כי שונאת מחטים ובמיוחד כשלא מוציאים ואני צריכה לחוות עוד דקירה!!! אמרתי לה תני לי להרגע עוד מעט ננסה שוב. כשהלכה תפסתי בכי של החיים עד שכבר לא הצלחתי להוציא מילה מהפה בעלי מחבק אותי מנשק מדבר מנסה להרגיע ואני רק השיטפונות בעיינים פשוט לא יודעת מה קרה לי נכנסתי לחרדה. הביאה מיילדת אחרת שמצאה לי וריד על הפעם הראשונה, נרגעתי. מפה לשם במוניטור היו צירים שהגיעו ל100 ואני לא מרגישה כאבים עזים חוץ מכאבי בטן קטנים נורא לא רציני. שאלו אותי אם אני רוצה אפידורל לא הבנתי מה הקשר אמרתי ממש לא! עצרו את המוניטור ובדקו לי פתיחה, פתיחה חצי ס"מ מחיקה 70 לא הייתי בלידה ואמרו לי שהכל בסדר אחרי 3 שעות שוחררתי הביתה... היום בכיתי כמה פעמים לא מצליחה להירגע רק רוצה לישון אכלתי רק בשביל הסכרת שלא יהיה לי היפ, הכאבים ביד שניסתה למצוא לי תוירד כואבים וזה כחול. בקיצור מה אגיד לכן מפחדת לאבד את העשתונות אני לא אני...