כואב הלב עברנו חודש מטלטל חמתי נפטרה, ילדתי, עברנו לדירה חדשה (שלנו) בעיר אחרת, גרנו חודש+ אצל גיסתי. בלילה שחמתי נפטרה (אחרי ראש השנה) בעלי חזר לעשן... הבנתי והכלתי כי ידעתי שהוא בצער וזה עוזר לו אך תוך כדי הערות והצקות שאני לא מקבלת את זה והבטיח שכשחוזרים לשגרה בלי נדר יפסיק. השבוע עברנו לבית שלנו עישן כמה סיגריות ביום שני ואמרתי לו שמצטערת אבל זה משהו שלא יכולה לקבל, הוא הבין. חזר היום הביתה ושאלתי אותו איך היה לו עם הגמילה מהסיגריות ואמר שבסדר ולא רצה לפרט. שאלתי עוד כמה שאלות והנושא נסגר. אני אחת שהולכת אחרי בעלי בהכל, מכילה ומבינה ומורידה את הראש אין ספור פעמים. אנחנו חוזרים בתשובה ואחד הדברים שהכי גרמו לי להרגיש ביטחון בקשר זה האמון שלי בבעלי. והיום משהו נסדק שם... הרדמתי את הבן הבכור ונרדמתי איתו. קמתי והוא נכנס מהמרפסת, היה נראה קצת לחוץ.. יצאתי והרחתי ריח של סיגריות. שאלתי אותו מה עשה ואמר שעישן סיגריה. שאלתי אותו אם שיקר לי ועישן היום אמר שכן... לא האמנתי שישקר לי... בעלי הוא אדם של אמת והייתי בטוחה באמת ובתמים שתמיד יגיד לי את האמת גם אם היא הכי קשה... ואולי ישמע מגוחך אבל מבחינתי זו בגידה באמון שלי... לעבור את זה אנחנו נעבור, אבל כמו שאני מכירה את עצמי.. הסדק הזה באמון ישאר. אוף...