בבקשה אני זקוקה לעזרה.. גבר אלים?? מה לעשות?? נולדה לי ולבעלי תינוקת מהממת תודה לאל לפני 3 חודשיים. ומאז מרגישה שבעלי יותר בלחץ מכל הבחינות..ובעיקר נפשית.. לפני שבכלל נכנסתי להריון היו לו כל מיני התפרצויות אבל מאז הלידה אני מרגישה שההתפרצומות האלו הלכו וגדלו.. מיום רביעי אנחנו היינו בחגיגות לרגל החתונה של אח שלו..ולי היה פשוט סיוט אחד גדול להסחב עם תינוקת כזו קטנה במשך 4 ימים... נסענו לאיזור הדרום... זה התחיל מיזה שאח שלו אמר לנו שסגר מסעדה ושם הם יעשו את החינה... זה היה ביום רביעי... קור אימייייייייים.... אבל אמרתי אלך לכבד בכל זאת אח שלו.. אנחנו מגיעים ל" מסעדה" עלקקקק ואני רואה שזה אולם אירועים לכל דבר עם מוסיקה רועשת עשן של סיגריות ומלא אנשים....אני רק נכנסת לתוך האולם עם העגלה.. כל המשפחה של אמא שלו באים אומרים שלום.. ופתאום אני מסובבת את הראש ומה אני רואה???? שהעירו לי את הקטנה ומתחילים להזיז אותה מיד ליד בלי אפילו לשאול א6תי ......אני קיבלתי עצבים ופשוט לקחתי אותה לאיזה איזור יותר שקט שם אבל גם במשך 4 שעות הילדה הייתה תחת עשן של סיגריות....ובעלי כל מה שמעניין אותו זה יאללה בואי להצטלם בואי לרקוד בואי בואו בואי.... בכלל לא היה אכפת לו שהבת שלו סובלת ושאני עוד יותר .. ככה נגמר לו לילה אחד מתסכל.... אחרי זה חזרנו למלון שסגרו לנו עד יום שישי ואז היינו אמורים לעבור עוד הפעם למקום אחר לשבת חתן...... סוג של אכסניות כאלו.... זה א6מר ששוב צריך להעביר את כל הדברים שח התינוקת ולהעביר אותה למקום אחר .. בלי תנאים נוחים לתינוקות ובלי כלום... ביום חמישי היה את החתונה.. ובעלי כל שנייה מלחיץ אותי נו תתארגני כבר אני רוצה להגיע מוקדם... רק הלחיץ ובסוף נסע לשם לבד ואני נסעתי עם אח שלו השני וארוסתו... עם התינוקת.. הוא אפילו לא חיכה לנו... הגענו לחתונה היה קפוא ברמות!!!@ הפעם הייתי יותר חכמה ולא נתתי לאף אחד להרים את הקטנה שלי חוץ ממשפחה הקרובה לצילומים... חשבתי ליד השולחן ויש התחלתי להריח גל של סיגריות... א אלי לעצמי אין מצב שאני נותנת שוב לילדה שלי לסבול.. לקחתי אותה למעלה לחדר חתן כלה וגם שם הם לא הפסיקו לעשן... באיזשהו שלב פשוט התיישבתי ליד המשרדים של האולם.. כל הדברים דלי היו למעלה האוכל שלה הבקבוקים הכל.. אני בדיוק ירדתי מטה והחופה תכף התחילה.. הילדה שלי לא הפסיקה לבכות.. היא הייתה רעבה ובדיוק כמה דק לפני הקיאה את הנשמה שלה עלי על כל השמלה ועליה... היא הרגישה ממש לא טוב כנראה מכל העשן הרעש וכל בלאגן... אני הייתי צריכה לחכות שהם ירדו לחופה עד שהייתי יכולה לעלות לתת לה לאכול... מסכנה זה היה סיוט... אחרי החופה בעלי עולה למעלה ..אני הייתי ים א א שלי שבאה לעסץזור לי.. בעלי מתחיל לצעוק איך לא היית בחופה.... אני חכיתי לך איך חא היית שם ... בכלל חא עניין אותו שכמה דק לפני הבת שלו הקיאה את החיים... באיזשהו שלב ביקשתי מאחי שהגיע גם לחינה לקחת א6תנו חזרה למלון כי הילדה ממש סבלה... יום למחרת היינו צריכים לעזוב את המלון ולנסוע לאכסנייה הזו...הכל היה לחוץ והמתח ביני לבין בעלי היה ממש גרוע... אני הייתי צריכה לארוז ולארגן הכל לבד בזמן שהוא הלך לטייל לו במלון... לפני שהיינו אמורים לצאת אמרתי לו שאני רוצה לחזור לבית.. שלא נוח לי ככה עם התינוקת ושקשה לי.. התקשרתי לאחי וביקשתי ממנו לבוא לאסוף אותי..ופתאום בעלי קיבל קריזה..התחיל לצעוק ולהשתגע...וניסה למשוך ממני את התינוקת כשהיא מחוברת למנשא ותוך כדי מאיים שיביא חי איזה אחת... אני התחלתי ממש לפחד ולבכות.. ואמרתי לו שאני אביא לו את הילדה ושרק יעזוב אותנו..

מישהי לקחה אנטיביוטיקה לשיניים בהיריון? מתה מפחד לקחת🤦‍♀️

בא לי לפרוק אני בהריון ראשון ברוך השם שבוע 13 🙏🏻 אני מרגישה שאני לא נהנהת מהריון בגלל הפחד לאבד חס ושלום אני יודעת שאצל כולכן זה זה די דומה אבל אני ממש חוששת אני מאמינה בבורא עולם וסומכת עליו אבל עדיין זה לא משחרר ממני מישהי יכולה להגיד לי איך אולי להעביר את ההרגשות האלה אני אוצה להנות מהריון הזה

אשמח לעזרה🙏🏼 אני שבוע 33 ויש לי צירים מוקדמים משבוע 26 מחיקה 50 אין פתיחה ואורך צוואר 28 (שזה סבבה!) מאתמול אני עם צירים כואבים יותר ממה שהיו לי עד עכשיו ובמשך כל היום היו לי צירים כואבים אבל לא סדירים אני מרגישה שהעוברית ירדה יותר למטה ובנוסף יצא לי טחור שלא מאפשר לי לעמוד שלא נדבר על ללכת😭 מה הייתן עושות לעלות למיון לבדוק אם משהו התקדם ואולי צריך נר לעצירת הצירים או מחכות למחר? כי תאכלס אני עם 2 קטנים בבית ואין לי כח ללכת בכללללללל בקושי לעמוד☹️

היי הרופאה הביאה לי הפנייה להעמסת סוכר שאעשה משבוע 24 עד 28, אני עכשיו שבוע 24 יש זמן מומלץ לעשות? טיפים? משהו?

מיעוט תנועות מצריך בדיקה?