סיפור הלידה שלי- קצת ארוך אז ככה.. הייתי מיועדת לקיסרי ביום חמישי 7.11 בשבוע 38+4 בגלל מצג עכוז, סכרת וקרישיות יתר. אמרו לי להגיע יום לפני ב18:00 כדי להתאשפז לפני הניתוח, באותו יום רביעי יום לפני הניתוח התחילו לי צירים מהבוקר שהלכו ונהיו סדירים ממש כל 5 ד'ק, כל ציר למשך דקה. הפקק הרירי יצא. מגיעה לבית חולים בשעה 16:00, מוניטור, אולטרסאונד, בדיקת פתיחה. פתיחה 1 מחיקה 70, אחרי שעה וחצי פתיחה 2 מחיקה 80, בינתיים מחוברת למוניטור בחדר לידה, התחילה לידה פעילה, מנסים להפסיק את הצירים מחברים עירוי עם כל מיני חומרים לא מפסיקים הצירים. מחליטים בשעה 20:00 לנתח דחוף, התינוקת נכנסת לתעלה ומפחדים שהיא תתקבע בתעלה ואז זה בעייתי מאוד. בגלל שזה ניתוח חירום אני מתחננת שלא יעשו הרדמה מלאה המרדים משתכנע כי אין לי סכנה עושים הרדמה ספינאלית ובעלי נכנס איתי למרות שזה חירום. בשעה 21:31 יצאה הנסיכה המהממת שלי (דורי'ה). אני שומעת את המנתח אומר איזה מזל שלא עשיתי היפוך, אם הייתי עושה הייתי רוצחת את העובר. פה קיבלתי הלם של החיים שליי היא יצאה עם חבל הטבור 3 פעמים על הצוואר ועוד קשר כמו עניבה. היא יצאה סגולה על גבול השחורה לא בוכה, מריצים אותה יחד עם בעלי לחדר אחר ואני ממשיכה בניתוח צריך לתפור אותי, תוך כדי אני מורידה דופק, מאבדת הכרה, מצליחים לייצב ברוך ה'. מגיעה להתאוששות גם שם לא עובר חלק שוב הורדות דופק, מחברים לחמצן קוראים למרדים הוא מזריק כל מיני חומרים שפיתחתי אלרגיה למשהו מהם, פריחה חום עולה לחץ דם לא תקין מאבדת הכרה מיליון רופאים עליי ברוך ה' פעם שניה מצליחים לייצב. התאוששות לא פשוטה ברוך ה' הכל הסתדר. אז, עבר שבוע מאז הלידה ואני מאוהבת כמו שלא הייתי בחיים. ההריון הזה הגיע אחרי 6 שנות נישואים שבמהלכן עברתי כ12 הפלות כולן טבעיות, ההריון הזה טבעי ברוך ה'. אני מספרת את זה כדי לתת תקווה לבנות שנמצאות במצב שהייתי בו, אל תאבדו תקווה!! תבטחו בשם והכל יתגשם!! הבובה שלי נולדה בשבוע 38+4 במשקל 2455 . מודה לה' על כל מה שעברתי הכל היה שווה בשביל להחזיק אותה בידיים.