לידה ראשונה בלי אפידורל ושרדתי כדי לספר טוב אז בשעה טובה נולדה לי נסיכה ביום שבת הריון ראשון! בלילה שבין שבוע 38 לשבוע 38+1 התחילו לי צירים כל איזה שעה בהתחלה מ2 בלילה כזה התחלתי לסבול. ב5 הם כבר נהיו ממש תכופים אמרתי לבעלי שכואבת לי הבטן ונראה לי זה צירים (אפעם לא היה לי אפילו ברקסטונים אז ממש לא הכרתי את ההרגשה). אמא שלי גם הייתה ערה אז אמרתי לה בוואטסופ שמתחיל לי משהו נראה לי. בשעה 8 כבר יצאנו מהבית כי זה ממש התגבר וכאב. בזמן הזה שבין 5 ל8 בבוקר אני התחלתי באמוק לנקות את כל הבית כביסות אבק וזה ולהכין תיק כי לא הספקתי חחח והתקלחתי. הצירים נהיו ממש תכופים וכואבים התחלתי ממש לבכות. יצאנו למיון עשיתי שם בדיקת שתן ואז גם יצא לי בשירותים שם הפקק הרירי המדובר. במוניטור משום מה הצירים נהיו פחות סדירים אז לא כזה שמו עליי גם כי הריון ראשון וגם שבוע 38 ממש לא לקחו אותי ברצינות. עד שקיבלו אותי במיון אחרי שממש לא הפסקתי לבכות ולסבול היה כבר שעה 11 הרופאה שבדקה אותי הייתה ממש בשוק ואמרה שיש לי פתיחה בין 5 ל6 לא סתם כל הזמן המתנה במיון אני מתתי מכאבים. הרופאה אומרת לי טוב אני מחברת לך עירוי לאפידורל ואני אומרת לה לאאא אני לא רוצה אפידורל בינתיים. היא הייתה בשוק אמרה לי את בטוחה ? אמרתי כן ושאם אני ארצה אני אקח בהמשך. אחרי הבדיקה אצל הרופא הכניסו אותי לחדר לידה. עשיתי חוקן וזה יותר נכון נסיתי לעשות לא בדיוק הצליח לי ובמשך איזה שעה התקלחתי וכל שניה אני צורחת מכאבים צורחת לשמים. בשעה 12 וחצי הגיעו סופסופ לראות אותי בדקו פתיחה ואומרים לי חמודה את בפתיחה 10 את בלידה (בקיצור לא סתם סבלתי בטירוף חחח) ואז פקעו לי את המים (לא כואב בעליל). רק בשעה רבע ל1 התחלתי ללחוץ שבעלי ואמא שלי איתי ובשעה 13:19 היא יצאה פלא הבריאה. חייבת לציין שהצירים יותר כואבים מהלחיצות בלידה אבל בסוף שהיא יצאה הכל נשכח. למזלי המיילדת לא גזרה אותי אבל נהיה לי חתך מהלידה ו2 שריטות. ילדתי את השלייה ואז הניחו את הילדה עליי והיא שכבה איתי במיטה במשך שעתיים. אחרי זה נכנס רופא שתפר אותי עם הרדמה מקומית במשך חצי שעה בערך. וזהו נגמרה הלידה בהצלחה ברוך השם. המסקנה היא שזה כאבי תופת אבל אני פחדתי מאפידורל יותר מאשר הצירים. שעתיים אחרי הלידה כבר הלכתי במחלקה בסבבה. בקיצור אל תתכננו כלום. תזרמו. לידה קלה לכולן אמן. בדיעבד זה היה הדבר הכי טוב שיכולתי לעשות ללדת בלי אפידורל. אציין שילדתי בתל השומר והייתי סופר מרוצה גם מהבית חולים וגם מהסוייטה במלונית
הריון ולידההריון ולידה
💬25 תגובות👍7 לייקים

תגובות (25)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי8 בנובמבר 2019 בשעה 09:22
מזל טוב!!!! גיבורת על💪
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי8 בנובמבר 2019 בשעה 09:23
בשעה טובהה ומזל טוב תגדלו אותה בנחת❤❤❤
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי8 בנובמבר 2019 בשעה 09:24
מזל טוב
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי8 בנובמבר 2019 בשעה 09:24
איך קראת לה?

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

סיפור הלידה שלי זה התחיל מהרגע הראשון שהייתי בהריון... כי היה לי איזה שהוא נוגדן שפעל לט לטובת העובר בפרט שהוא לא אותו סוג דם שלי. כל שבוע זה היה לעלות לבית חולים לעשות בדיקת זרימות מח העובר ולחשב כל פעם מחדש מסלול נוסף... הגעתי ל35 עם לחצי דם מאד גבוהים אבל בלי שום תסמינים של חלבון או משו כזה. התחלתי מעקב בהוראות הרופא כל יומיים אצל האחיות כולל מוניטור. יום ראשון לפני שבוע הייתי אצל אמסלם הרופא שלי בהר הצופים ראה את הלחצי דם, שלח למיון השתחררתי עם אותה חוות דעת. מה שכן ראו שהעובר קטן ולא גדל מספיק בשבועיים האחרונים. אחרי יומיים הלכתי לאחיות ב36+5 עם צירים... ועשו לי אולטרסאונד וגילו שהוא לא תקין. הטיסו למיון. כל זה התחיל בחמישי בבוקר. הגעתי למיון ב11:00 בלילה וקיבלתי ב2 בלילה חדר לידה,החליטו ליילד מפני שהזרימות דם למח של העובר לא תקינות. (אציין שהצירים שחשתי לא היו אפקטיביים ופעילים אז זה לא היה הגורם). החליטו ללכת על בלון. ובאמת אחרי 6 שעות הבלון נפל עם פתיחה 5. התחלתי לראות כוכבים המשכנו לפתיחה 6,7 כבר לא יכלתי וקראתי לאלוהי האפידורל שיגאל אותי מייסורי. וזהו. נתקע... עד 7 בבוקר של יום שבת הייתי עם פתיחה 7 שלא התקדמה לשום מקום, צוואר ממש רך והכל וירידת מים. בגלל שעברו 12 שיות מהירידת מים והתחילו האטות בדופק ראו שבאמת ניסינו הכל. כולל הזרקת מים וטבליה כדי לנסות להזיז משו וקצת משחק למטה של הרופאה... הוחלט על קיסרי חירום. למזלי זו הייתה רק הרדמה מקומית אבל בגלל המהירות וההסטריה לאבד אץ הקטנציק הייתי לבד בניתוח...(ולמה תמיד מעל הראש שלך במקרים האלה חייבת לעמוד אחת רוסיה מפלצת?!?!) 2 דק יצא ה2.100 של אושר שלי. היה לי קצת הרבה קשה רגשית הרעיון שאני קשורה ויכולה רק לתת לו איזה נשיקה חטופה.... ואני אחרי רבע שעה ב"ה הייתי כבר בחדר התאוששות. בעלי היה באמת מסכן ולא ידע איפה לשים את עצמו. איך שראה אותי בכה לא עמדתי בזה... באמת חוויה מאתגרת וארוכה. אבל לא קוראת לה קשה או טראומתית. גם הייתה לי דולה מהממת שכל שלב של ויתור מבחינתי שעברתי בשלמות היה בזכותה. אמא שלי הייתה איתי ברגעים הקשים ובעלי המושלם שנתן את כל כולו בכח הדיבור והעידוד שלו. אולי תחשבו שאני מפגרת אבל הייתה לי חווית לידה מדהימה... למרות שנמשכה 30 שעות בחדר חידה והסתיימה בניתוח... קטע מליצי... כל משמרת שהתחלפה מוסרים מה קורה וכו אז היו גם את הימים יולדת..36+5 אה לא.. כבר +6 אה לא... כבר 37...😉 זהו, הכל שווה בשביל היצור הקטן הזה שרק ממלא אותי כל רגע מחדש... שיהיה לכולנו החלמה מהירה ולידות קלות באיתו ובזמנו בידיים מלאות! זה הכי חשוב! תחשבו תמיד לטובתכם וטובתו של העובר.
הריון ולידההריון ולידה
💬16 תגובות👍8 לייקים