לא מפסיקה לבכות בנות אז ככה...אני ובעלי נשואים שנה..ממש אוהבים אחד אצ השני בטירוף! נכנסנו להריון מרצון ממש משני הצדדים! כרגע אני חודש 8 ..בעלי פשוט אומר עכשיו שהוא מתחרט, לא רוצה אפשר להגיד,אבל ינסה לזרום עם זה. ניהלנו שיחה ממש ממש עמוקה וארוכה ובכל השיחה ניסיתי להגיד לו שאלו חששות לפני הלידה והוא רק ניסה לשכנע שהוא יודע מה זה חששות וזה בכלל לא הכיוון. אמר שכשאני מדברת על העובר שזה בכלל לא מרגש אותו ולא ממש אכפת לו מיזה...ואת האמת אם להיסכתל על כל תקופת ההריון זה באמת הרגיש לי נכון בחלק מהפעמים אבל שיכנעתי את עצמי שזה בגלל שהוא גבר והם פחות מתחברים לתהליך.. אמר לי שאם היו שואלים אותו אם הוא רוצה ילדים היה אומר שלא. אמר זה רק ידפוק לנו את החיים. כל ההתרגשות ,השמחה , הכול יתפוגג לי בשניה. מה לעשות ? מה אתן הייתן עושות? אמר לי שהוא ינסה לזרום ויהיה טוב. אבל איך אפשר להתרגש לשמוח אחרי כל המידע הזה??!?!?