תחשבי שאת עושה טוב עבור הילד שלך, הם ממש זקוקים לגן כדי להתפתח מעבר למה שאפשר לתת בבית עם כל הרצון וההשקעה. הוא יהיה עם בני גילו, ילמד לפתח אינטראקציות, להתמודד עם קונפליקטים, להעשיר את השפה, גיוון מבחינת משחק, תנועה, מפגש עם חומרים במרקמים שונים והתמודדות עם העולם בלי אמא ובתיווך מבוגרים שזה מאוד חשוב לתהליך שלו לעבר עצמאות. תסירי את רגשות האשמה ותחשבי שאת רוצה את הטוב עבור בנך, ההסתגלות קשה לך ולו ובהמשך את תראי איך הוא ישלתב יפה ויאהב להיות בגן

עאישה גם אצלי זה ככה, בגלל זה גם מודאגתמאיך הוא יתמודד

היום הבת שלי הלכה לגן פעם ראשונה בלעדיי!! ( בת 1.9) תמיד היא היתה איתי בגן שאני עובדת מאד קשה לי , כשהכנסתי אותה בבוקר הלב שלי רעד אבל הגננת שלחה לי תמונות שהיא רגועה ומבסוטה ואני יודעת שזה הכי טוב עבורה להתנתק ממני קצת ולהיות עצמאית

רגשות אשמה של אמא תמיד יהיו גם אם יכנס בגיל 3 יהיה לך קשה לשחרר אני בעד להיות עם התינוק בבית עד גיל שנה שנה וחצי ואז לשלוח למסגרת חיי חברה . פעילויות . עניין . טוב לך ולו . זה גם חצי יום זה אחלה כשהכנסתי טת הבן שלי בגיל שנה הוא היה עד 13.00 הרגשתי שיותר מזה יהייה כבד לו . עשינו את זה בהדרגה . היום הוא שנה שניה כבר במעון ונמצא עד 16.00. אף פעם לא תהיה מסגרת שהיא תחליף לאמא אבל צריך להבין שהחיי חברה טוב להתפתחות שלהם.