הסיפור שלי... בחרתי שלא לכתוב בתור אנונימית , אשמח אם לא תשפטו לרעה, מבינה גם אם כן... זה התחיל ביולי שנה שעברה... הבת שלנו הייתה אז בת 7 חודשים, גרנו שלושתנו יחד בדיקה שכורה.. היינו 5 שנים יחד מתוכם שנתיים נשואים.. חזרתי איזה יום מאוחר ובעלי כבר ישן.. באותה תקופה הוא היה הרבה עם הטלפון ומשהו העלה בי חדשות... פתחתי את הטלפון שלו ומצאתי הודעות ממישהי שאני לא מכירה.. התכתבות שמתחילה באותו יום אבל רואים בבירור שהתחילה לפני. לא משהו מחשיד... היא אפילו הזכירה את בעלה והילדה. אבל לא היה חי מושג מי הבחורה!! חיטוט זריז בפייס מצאתי שהם חברי ילדות.. אבל מעולם לא שמעתי את השם שלה (ויש לה שם שלא הייתי שוכחת אם הייתי שומעת אפילו במקרה!!) התעמתתי איתו יום למחרת (לא מסוגלת לשמור דברים בבטן) והוא סיפר שהיא חברת יודות, שהיא נשואה ואם ילדה באותו גיל של הבת שלנו.. שהם חזרו לקשר לפני חודש ופשוט לא היה לו נעים וחיםש מתי לספר לי.. אחרי עוד בדיקות ותםסתי אותו השקרים קטנים הוא הודה שהם בעצם בקשר כבר שנה שלמה ושהקדר אפלטוני לחלוטין. שנשפגש איתה פעם אחת כשהם בעלה היה שם.. במשך שנה שלמה הוא התכתב עם הבחורה הזו כל יום. ולפני שעלה הביתה מחק את כל ההתכתבות.. התנהל כמו גבר בודד, הסתיר ממני את כל הסיפור הזה.. שמתי לו אולטימטום שבמידה ואנחנו נשארים יחד אנחנו חייבים ללכת לטיפול זוגי ושהטא בשלב הראשון הוא מנתק איתה את הקשר. הוא אכן ניתק איתה את הקשר והתילנו ללכת לטיפול.. במקביל התחלתי אני ללכת לטיפול פרטני (הדבר הטוב ביותר שעשיתי) כדי להבין מה אני רוצה מעצמי.. בשלב מסויים איפשרתי לו לחזור לקשר איתה והצבתי תנאי. אני רוצה להזמין, אותה את בעלה והילדה אלינו לארוחת ערב. כי אם אין מה להסתיר אז אין מה להסתיר. זו גם הייתה הדרך שליח לוודא שהכל הוא באמת כמו שהוא מספר ושגם בעלה יודע.. הם חזרו לקשר והיא בעלה והילדה הביעו אלינו. זו הייתה ארוחה מאוד טעונה. היא הרי ידעה במשך כל השנה הזו שהוא לא מספר חי שהן מדברים. גם בעלה ידע את זה. הרגשתי הכי מטומטמת בחדר. אבל החלטתי שאני חייבת את זה כדאי להסיר את הספקות לגבי הקשר הזה... הזמן עבר והקשר שלהם הפך להיות חלק מהשגרה... אני המשכתי לבדוק לו בטלפון ובהחלט ראיתי השיחות אפלטוניות לחלוטין. לםנח 5 חודשים קנינו דירה והיינו חייבים לעבור לגור אצל ההורים שלי.. במקביל מעבר, הרגשתי שהקשר שלהם מתחיל להפריע לי...