סתם רוצה לשתף... אתמול היינו אצל חמותי והקטן היה ממש עייף והיה צריך לישון. אני ובעלי מזהים היטב את סימני העייפות שלו ומתי עובר חלון שינה ונכנס לאפטיות והיפר שנראה כאילו עירני אבל מאוד עייף. שמנו אותו בעגלה והתחלנו בהרדמה והוא בכה ממש כי היה נורא עייף והתקשה להירדם. ואז היא זורקת במין גיחגוך "בטח הוא בוכה כי הוא לא עייף" ואז החלטתי לא לשתוק ועניתי בקול תקיף "תאמיני לי שאנחנו יודעים הכי טוב מתי הוא עייף" והלכתי לחדר להרדים אותו. אחר כך יצאתי איתו שנרדם והתפתחה סביב זה שיחה.. היא התחילה לחזור על זה שהוא לא נראה עייף והשתמע ממנה שאני מרדימה אותו בכוח.. הסברתי לה שוב את העניין ואז אמרתי לה את מסוגלת לשבת ולנדנד אותו ככה כשעייף אם נביא לך לשמור עליו? אז היא ענתה "אצלי הוא ישן כשהוא עייף" איזה עצבים!!!!!! פשוט הרגיזה אותי ברמות כאילו מה את ממשיכה לגרום לי לחשוב שאני לא מכירה את הילד שלי ועושה משהו נגד רצונו? עניתי לה שכשהוא יראה לה שהוא עייף (היא מחכה לבכי) זה כבר יהיה מצב לא טוב שלו והוא יהיה בעייפות יתר. בקיצור עשתה לי ממש עצבים ועכשיו אין סיכוי שאני משאירה לה לשמור עליו... סורי על החפירה