סיפור הלידה שלי.. אז אחרי שבוע אני יכולה לספר את סיפור הלידה שלי. ביום ראשון שעבר בשעה 10 בלילה קמתי מהמיטה לשירותים ושמתי לב שעל התחבושת יש דם ואף קרישי דם כמו במחזור, ישר קראתי לבעלי, התקלחתי ולמיון. בבית החולים עשו לי מוניטור ובדיקת פתיחה וראו שהכל בסדר, העובר מתפקד רגיל והפתיחה 2 ס"מ מחיקה 100%, הרופאה עשתה לי בדיקה לא נעימה עם מכשיר שיכול לזהות מאיפה הדם הזה הופיע. אז לאחר בדיקה הרופאה הסבירה לי שיש היפרדות שליה ושצריך כמה שיותר מהר ליילד כי אי אפשר לדעת מתי תהיה היפרדות מלאה, כמו כן הוסבר לי שברגע שהלידה מתעכבת ישר לחדר ניתוח. כמובן כל הידיעה הזאת טלטלה אותי והתחלתי לבכות. בשעה 12 הייתי כבר בחדר לידה, ב1 בדקו פתיחה ומצאו שיש לי פתיחה 3.5 כבר וביקשתי מיד אפידורל. לאחר חצי שעה הגיעה המרדימה ונתנה לי אפידורל, הרופאים במקביל חיברו אותי לפיטוצין כדי לזרז את התהליך. וכך היה בין כל חצי שעה לשעה הפתיחה היתה יותר ויותר גדולה עד שהגיעה ל10 בשעה 1 אחר הצהריים ביום שני 8.4. בינתיים הגיעו מלא רופאים כדי לבדוק אותי וראו שאין בכלל היפרדות שליה וזו היתה ירידת דם לפני ירידת מים ושזה תקין לגמרי. משעה 1 התחילו כאבים מטורפים שאי אפשר להסביר וכאן התחלתי עם הלחיצות עד שהתחיל לצאת הראש ולחזור פנימה, ככה סבלתי במשך 4 שעות וחצי שזה עד שעה 17:20, השעה בה נולד החתיך הקטן שלי. כמובן כל 4 השעות האלה הרגישו לי נצח, יש רגעים שהרמתי בהם ידיים ואמרתי לא יכולה כבר, הרגשתי שאני עומדת למות מעוצמת הכאבים, המיילדת חתכה אותי מצד ימין על מנת לעזור לי, שני רופאים מהצד נשענו על הבטן שלי והתחילו ללחוץ איתי וכלום לא עזר, הם איבדו כל תקווה כי הראש כל הזמן יצא וחזר, עד שהמיילדת החליטה ללכת לקרוא לרופא בכיר לעזור לה ובאמת הוא הגיע ועזר לי בכל דרך אפשרית עם הלחיצות, אבל כלום לא זז ולא מתקדם. ככה זה נמשך עד ששמעתי אותה שואלת אותו אין מקום בחדר ניתוח? היא לא הולכת ללדת טבעי. ברגע ששמעתי את המשפט הזה נתתי פוש אחרון וצעקה של החיים עד שנולד נסיכי. הלידה היתה כל כך קשה ומטלטלת שאחרי שהעבירן אותי למחלקה, התעלפתי פעמיים ובבדיקות ןספירות דם שלקחו, ראו שהברזל שלי צנח מ11 וחצי ל7. כל שלושת הימים באשפוז לא קמתי מהמיטה (הייתי עם מבדקה אדומה על היד שאסור לי לקום בכלל). אבל זהו, עכשיו אני בבית, מנסה כמה שיותר מהר להחלים ולחזור לשגרה. ובהחלט הכל היה שווה, ברגע שיש אוצר כזה ששייך לך, הכל שווה את זה.

האם זה גזים ?? תינוק בן שבועיים, מתוך שינה כל כמה דק הוא מתחיל לבכות איזה כמה שניות ואז נרגע, מכווץ את הרגלים לכיוון הטוסיק, האם זה גזים??

דימומים אני בשבוע 12+3 לאחר Ivf, עדיין מקבלת תמיכה ומהיום הראשון של ההריון אני מדממת מידי פעם דימום קל מאוד (סוג של הכתמה וקצת בניגוב) ואני כל דימום רצה להבדק ועד כה 555 הכל תקין. לא מצאו משהו חריג, רק שולחים אותי הביתה בטענה שהכל תקין עם העובר. איך מתמודדים עם זה? אני כל היום בודקת את התחתונית שלי, כל ניגוב מסתכלת. אני משתגעת כבר.

מישהי עשתה קורס הכנה ללידה ולימדו ממש איך מומלץ לנשום בשלב הלחיצות? עשיתי קורס אונליין של שיבא ולא הרגשתי שהיא לימדה בכלל מה לעשות בתכלס בלידה... לא נשאר לי כסף בסל הריון לקורס אחר 😅 אולי יש לכן סרטון מומלץ? הסבר?

חניכיים בהריון..אני סןבלת כל ההריון מהם בערך, אדמומיות וכאלה..אבל עכשיו (חןדש תשיעי כבר) יש לי ממש בין 2 הקדמיות למעלה (מבפנים!!) בשר רופף...מכירות את זה? ממש הבשר נפוחחח ןכאילו מנותק מהשיניים מאחןרה מבפנים...זה בין 2 השיניים הקדמיות (כאילו קדמית אחת ןההיא שלצידה בצד)..מישהי קרה לה ו ע ב ר לה? מיואשתת!!! משתמשת בג׳ל קןרןסידל וכלום..לא מועיל..

בנות אני ממש מיואשת😰 שבועיים אחרי לידה, הנקתי וסבלתי ודיממתי ונפצעתי והיה לי גודש ודלקת ומה לא.. החלטתי להפסיק. חשבתי שיהיה קל, מסתבר שהכאבים והגודש של הפסקת הנקה יותר כואב מהכל! (מעדיפה לסבול צירים וללדת שוב, אמיתי). לקחתי היום ואתמול כדורים לייבוש חלב, שמתי כרוב, שתיתי נענע ומרווה.. כלום לא עוזר!!! יש לי גודש מטורף מטורףף בחזה, ברגע שאני טיפונת משחררת בסחיטה ועיסוי ומתחילה להרגיש הקלה, אחרי 10 דקות כאילו לא עשיתי כלום ושוב גודש נוראי😭 זה ממש כדור שלג. מה עושים במצב כזה?? מישהי חוותה? אני ממש סובלת מכאבים (אדוויל ונורופן כבר לא משפיעים), לא יכולה אפילו להרים את התינוק שלי ולעשות פעולות פשוטות..מתחננת לעצות🙏