סיפור הלידה שלי😍 13.10 יום לפני המשוער חששתי לירידת מים. בשעה 1 בלילה הרגשתי שהפיפי כביכול לא נגמר ואני אפילו לא לוחצת. הגעתי למיון נשים בשעה 3 בלילה ואכן צדקתי. ירידת מים! אשפזו אותי במחלקה עד להתחלת צירים סדירים. אחרי 24 שעות לא התפתחו צירים העלו אותי לחדר לידה ולא רציתי פיטוצין.. אלא לתת לי ולעוברי עוד הזדמנות לפתח לידה באופן טבעי.. אז החזירו אותי למחלקה והתחלתי שוב הליכות מדרגות באה הולכת סיבובי אגן וכו וכו.. אכלתי ישנתי קמתי וכלום!!! השעה כבר 12... החישוב הוא 36 שעות בערך מאז ירידת המים.. אין צירון אפילו! החלטתי לאחר שיחה עם אחד הרופאים הבכירים לקחת זירוז.. בשעה 15:00 חוברתי לפיטוצין. שעה 23:30 פתיחה 3 ראיתי את אלוהים.. עד שקיבלתי אפידורל שוב נבדקת.. הפתיחה 3.5 והאפידורל מתחיל לעבוד בודקים פתיחה 5 אחרי 10 דקות של מנוחה מהצירים מהבכי והכל.. אני אומרת למיילדת כדאי להבדק כי אני בלידה... וככה היה מפתיחה 3 וחצי נכנסתי ללידה תוך 20 דקות לפתיחה מלאה.. לוחצת ולוחצת ירידה בדופק. המיילדת מציעה לקרוא לרופא.. ואני יודעת שאם מגיע רופא זה או שחותך אותי או עושה וואקום.. אמרתי למיילדת בואי ננסה שוב אני ילחץ חזקקק וככה היה! בשעה 23:53 יצא השמנמן במשקל 3606 ללא תפרים או קרעים!! זו אומנם לידה שלישית אבל פעם ראשונה שקיבלתי זירוז כלשהו.. וזה לא היה קל.. מתאוששת אבל אחרי הכל שמחה שזה נגמר בתינוק בריא שלם וחזק...תודה לבורא עולם?!! מאחלת לכולן לידה קלה ובידיים מלאות...⁦❤️⁩⁦❤️⁩⁦❤️⁩ מוזמנות לשאול אם פספסתי משהו...