חופשת הלידה שלי תכף נגמרת ויש לי מועקה מזה הייתה לי חופשת לידה מושלמת, נכון, ההתחלה לא הייתה קלה וקיבלתי קצת כאפה אבל אחריי חודש התחלתי להנות. הוא כל כך זורם איתי וכל כך טוב לי איתו בבית שאני לא רואה את עצמי חוזרת לשיגרה. רשמתי אותו לגן בתחילת דצמבר ולאחר שבוע אני חוזרת למשרד שכל כך לא בא לי אבל חייבת לחזור לשם.. המשכורת הגבוהה, הנוחות לחזור למקום מוכר, האנשים הלא משהו והמנהל הצבוע שמצא לי מחליפה בלי ניסיון ועכשיו נראה לי שלא כל כך בא לו שאחזור (רק בגלל שמשלם למחליפה שלי פחות ממני)..כל כך לא התגעגעתי. אני יודעת שכולן חוות את זה אבל לי יש מועקה רק מלחשוב על החזרה לשיגרה, בחיים לא הייתי בחופש כל כך ארוך וכל כך טוב..אני רגילה לעבוד מאחריי הצבא רצוף, תמיד.. והחופש הזה ממכר, במיוחד ששכחתי כמה השגרה שוחקת. אני יודעת שאין מה לעשות וששיגרה זה החיים שלנו אבל עדיין, יש בי תחושה של מועקה כזאת.. תעודדו אותי
אמהותאמהות
💬16 תגובות

תגובות (16)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי13 באוקטובר 2019 בשעה 13:33
וואווו בדיוק באותו המצב איתך, אבל קצת שונה איו לא בעיה עם שגרה, יש לי בעיה להשאיר את הנסיכה שלי לבד כל היום. אני אתגעגע מלא. לקחתי שבועיים הסתגלות. היא תיכנס ב1.12 ואני אחזור לעבודה ב17.12.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי13 באוקטובר 2019 בשעה 13:46
אנה, את חוזרת למקום שאת אוהבת לעבוד בו?
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי13 באוקטובר 2019 בשעה 14:16
ומה עם להאריך לחצי שנה לא אופציה?
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי13 באוקטובר 2019 בשעה 14:57
זה אחריי חצי שנה

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

לפני כמה ימים עלה כאן פוסט שכאילו משווה בין הקושי שחוות אמהות חד-הוריות, לבין נשים נשואות שמתלוננות שקשה להן... פוסט שעורר הרבה מחלוקת אני לא מבקרת את הפוסט או את כותבת הפוסט ולא רוצה חלילה לעורר ויכוחים רק רוצה לתת את הצד השני, כדי לפרוק את שעל ליבי ועל הדרך להראות כמה הדשא של השכן ממש לא יותר ירוק... אז אני 6 חודשים אחרי לידה ראשונה, נשואה שנה מהרגע שהתאשפזתי לקראת הלידה, חוויתי בדידות עצומה שנמשכת עד היום הייתי צריכה לבקש מבעלי לישון איתי בביה"ח, גם שאושפזתי לאחר הלידה ופיזיתי לא יכולתי לטפל בתינוק הייתי צריכה להישאר עם הבן שלנו לבד יום אחרי הברית, כי הוא היה חייב לחזור לעבוד הייתי צריכה להתמודד לבד עם לילות ללא שינה (הנקה) וכשנשברתי מההנקה, לשמוע ממנו ביקורת על כמה שאני חושבת על עצמי ולא על הילד שלי הייתי צריכה לקבל ברוגז וחוסר התעניינות, רק כי המחסור בשעות שינה שיבש אותי וגרם לי להיות קצרה ועצבנית והוא החליט להתרחק ממני ימים שלמים של בדידות ובכי כי במקום שהוא יבין מה אני עוברת, הוא החליט שתמיד יש לי תירוצים לחוסר הסבלנות שלי זה לקבל ממנו הודעות ששואלות רק לשלום הילד ולא לשלומי (אכלת/נחת/איך את מרגישה) זה ללכת לחיסונים עם הילד לבד זה לשמוע שאני מוזנחת ולא מטפחת את עצמי זה *לבקש* שיקום להאכיל בלילה או ייתן לי לישון קצת בבוקר זה לא להרגיש בזוגיות כבר 6 חודשים זה לישון הרבה לבד, כי הוא בוחר לישון בסלון, גם אם הילד חולה וקודח מחום כמו שקרה הלילה זה להרגיש כל כך לא מוערכת למרות שהבית מתוקתק כי כמובן שכל מטלות הבית עליי והוא לא נוקף אצבע זה לא לשמוע מילת הערכה או מילת תודה או מחמאה על האישה והאמא שאני ואיך שאני מגדלת ילד לתפארת ולבד 🖐 (מהרגע שילדתי עד כה, לא הייתה לי עזרה) זה ללכת למשפחה שלו שאני באמת אוהבת, אבל להרגיש כל כך כל כך בודדה שם... זה לשמוע ממנו איך אני צריכה ללמוד מאחותו ולהיות כמוהה זה לשמוע ממנו התניות: "כשיהיה לי נעים בבית, אעזור ואעשה דברים" - לא כי לי מה זה כיף ובכל זאת, מי ינקה? יבשל? יכבס? יטפל בילד? וזה בעיקר ללבוש חיוך ולתפקד 300% בשביל האוצר שלי, כשמבפנים אני מתה... אז כן, אני עוד כאן למרות הכל כי עמוק בלב אני אוהבת אותו ורוצה את התא המשפחתי שהתחלנו לבנות לא אוהבת את מי ומה שאנחנו היום אבל מאמינה שנוכל לתקן וכן, התחלנו טיפול זוגי ועדיין, לא הייתי מתחלפת עם אף אחת בחבילה שלה וברור שלטנגו צריך שניים ואם תשמעו את הצד שלו, בטוחה שיש לו מלא טענות כלפיי ושגם הוא מרגיש בדידות במצב הזה אז פרקתי ואולי סיברתי פה למישהי את האוזן וגרמתי לה להבין שלפעמים עדיף לגמרי לבד מאשר ביחד אבל בעצם לבד ואם את לפני לידה ראשונה, אז מקווה שלא הבהלתי אותך! אומנם המעבר מזוגיות להורות הוא קשה והרבה זוגות חווים משבר, אבל זה לא אומר בהכרח שזה יהיה אצלך כך... תשמחו בחלקכן 🙏💕
הריון ולידההריון ולידה
💬8 תגובות👍11 לייקים