אז הסיפור לידהה שליי יש זמןן שהאוצר שלי בתינוקייה הגעתי בראשון שבוע 41 לזירווז ואמרתי שמפה אני יוצאת עם תינוק הבייתה ראשון בבוקר הגעתי ורק ב12 בלילה נכנסתי לעשות בלון קיבלה אותי רופאה קרת לב לא מאחלת לכן דבר כזה הכניסה אותי למיטה ובלי שום התראות התחילה כאב לי נוראא והתחיל דימוםם והיא החליטה לנסות שוב והדימום נהייתה בלתי פוסק הוחלט להיכנס לחדר לידה 1 אני בחדר לידה עם חצי סנטים עד שהתחילו צירים ונהיה סנטימטר וחצי והחליטו על פקיעת מים מאז נצירים נהיו נוראייים הגז צחוק עשה את העבודה וגם בעלי נהנה ממנו כי הואר אה אותי בסטלה פעם ראשונה חחחחח 3 טחצי בלילה הוחלט על אפידורל עם צירים נוראיים שלא התקדמו לשום פתיחחה זוכרת שישנתי מ4 עד 6 רצוף ואז התחילו צירים נוראיים וטיפסתי על קירות צרחקות הערתי תמיון על הרגלייים הרופאה הבכירה נכנסת ומודיעה שאם אין התקדמות בצירים מכניסים לניתוחח כי הייתי אחרי 19 שעות עם פקיעת מים ב12 הוחלט על אפידורל בפעם השנייה ושוב פעם עזר לשעה ומ1 ציריייםם נוראיייםםם צרחות ובכייי ובעלי בכה וכאב איתי ביחד המיילדת בודקת םתיחה ויש פתיחה של 5 פה הבנתי אין שום ניתוחח רק מזה שמחתיי המיילדת נכנסת עוד חצי שעה ואני בנתיים צורחתת ואומרת לו הוא יוצצצא ואכן ככה בחצי שעה פתיחה של 10 מתחילהצלידה 20 דקות של לחיצות כאביים לחץ צרחותתת יצא האוצר שלנוו במשקל 3755 ונשכח כל הכאב וכל מה שעברתייי ויש לציין שבעלי היה מושלם ותמך וכאב איתי ובכה איתי והיה איתי בכל רגע ורגעע והוחלט שהתינוק יוצא בידיוק ב2 בצהרייים וככה היה בנות אנחנו גיבורות וכל הכבוד לנו על כל הדבר הזהה בשביל להביא ילד בריא ושלם הבייתה!!!!!