אוף, מי לא מצליחה ליהנות מהאימהות כמוני? אני מתה על הילדה שלי אבל קשה לי... כתבתי כאן בעבר, הילדה שלי קטנטונתב לא עולה טוב במשקל, כבר בת 4 חודשים ועדיין לא שוקלת 5 קילו!! בהנקה אוכלתקצת ומפסיקה, במטרנה אוכלת גג 60, והיא בוכה המון, רוצה רוב היום ידיים...וקשה לי שהיא סובלת...יש לנו רגעים נפלאים ביחד, היא צוחקת, מתהפכת כבר אפילו אבל אני לא מצליחה להגיד "כיף לי, אני מאושרת"...היום לדוגמה ישבתי בבית קפה עם חברה והבן שלה שהוא בדיוק באותו הגיל, והוא ישב רגוע כל כך ונינוח, ושלי פשוט רצתה ידיים כל הזמן...גם אחרי אוכל...ואני לבד כל היום עד שבעלי חוזר וזה לפעמין מביא למצבי קצה שאני מרימה את הקול ומבקשת ממנה סבלנות והיא כזו מסכנה כי למעשה אני צריכה את הסבלנות...אני במעקב עם התזונאית ועם הטיפת חלב אבל זה לא עוזר...היאצגם מתקשה להרםות ולישון, בוכה בטירוף כשהיא עייפה וךא נרגעת בקלות..רוצה רק אותי וצורחת לבעלי...ולדעתי יש לה גם קושי בעיכול ונתנו לי תור למרפאה של הפרעות אכילה לילדים רק לעוד 3 חודשים!! שזה לא הגיוני לחכות כל כך הרבה!...אוף הייתי חייבת לפרוק..אני עצובה בשבילה ובשבילי...רוצה שהילדה שלי תהיה שמחה ושתהיה לי חווית הורות מדהימה ולא כזאת מתסכלת כמו עכשיו