דיכאון... לא יודעת מה לעשות עם עצמי כבר. משבוע 6 אני בנאדם אחר. סובלת מבחילות והקאות, לא נהנת מישום אוכל, גם כשאין בחילה הכל מגעיל אותי.. לא מצליחה כמעט לאכול בכלל יש ימים שאני בקושי מכניסה משהו לפה. אני חולמת בלילה על אוכל מרוב שאני מתגעגעת להנות ממנו ואען לי שום חשקים הכל דוחה דוחה! לא נפגשת עם חברות מעצם המחשבה שארגיש לא טוב והן לא יודעות את מצבי ואז מה אגיד?! אין לי כוחות לכלום.. לא לבית לא למשפחה, פשוט מדוכאת ברמות קשות. אני הכי רוצה שההריון הזה ימשיך והשם ישמור על העובר שלי! אבל איך אני חוזרת להיות בנאדם?! שונאת את איך שאני נראית.. יש אירועים משפחתיים ואין לי כוחות לראות אףףף איד במיוחד מהצד של בעלי. חוץ מההורים אפחד לא יודע ואני פשוט בדכאון לבוא לשם ולהיראות כאילו נחמד לי. בזנן שממש לאא ויש לי בחילות ואין לי מצב רוח לחייך אפילו. הצילו מישהי חווה את זה גם?? כל כך רציתי כבר להיות בהריון. למה אני עצובה כל כך??

כסא בטיחות המלצה לכסא בטיחות שעבר מבחני ריסוק והוא מומלץ ולא גומר את הכיס? 😇

צריכה עזרה שבוע 17 היום, לפעמים אני מרגישה שאני שוכחת שאני בהיריון, הבטן קטנה, לא כמו של הריון, ואז לפעמים בערב היא גדלה או שלא. יש ימים שהיא ענקית ויש ימים שממש לא. מפחדת

4 שבועות אחרי לידה... לפני שבוע בערך הפסיק לי כמעט הדימום, היו ממש רק כמו חתמים והפרשות חומות. לפני יומיים התחיל לי שוב דם אדום והרבה כמו מחזור הגיוני שקיבלתי מחזור כל כל מהר אחרי לידה? הבנתי שזה לוקח חודשיים או שזה דימום מהלידה עדיין? תקין?

אמלה איך משחררים את הילד למטפלת? אני לא מסוגלת לעשות את הצעד הזה תתנו לי טיפים 🙏🏼🙏🏼🙏🏼

אוף מבואסת כל כך:( התעכב לי המחזןר מעל שבוע שבמהך העיכוב ביצעתי 2 בדיקות ביתיות שיצאו שליליות. אתמול היה לי בניגוב ממש חום כהה ודיי מעט וחשבתי אולי זה השתרשות והבוקר היה ממש מעט והפסיק אך לפני שעה התחיל להתגבר ואפילו המלווה באדום , ממש נראה כמחזור:( ממש הייתי בטוחה שאולי זה הריון צעיר או משהו:(