פרידה אני ובעלי נפרדים. אני יזמתי את זה ופוצצתי הכל בצורה די מכוערת פשוט כי לא הייתה ברירה וקיוויתי שאולי זה ייתן לו כאפה שתעיר אותו. בעלי בן אדם מקסים ונהדר, עושה יותר מכל בעל אחר שפגשתי, דואג למשפחה, מבשל, מנקה, מסביב לילדים כל היום אבל יש לו בעיה שהוא מעשן מריחואנה. כל הזדמנות שיש לו הוא זורק הכל ורץ לחברים שלו לעשן איתם. אני רואה את זה גומר לו את הבריאות ולא פעם העניינים התחממו בגלל שקרים שלו שהוא היה מוציא כמויות עצומות של כסף מאחורי הגב על הדברים האלה. זה עבר את הגבול כשהוא זרק היום את התינוק שלנו לגן עם חום גבוהה כדי לברוח שוב לחברים ואני גיליתי בדיעבד כי גם הגעתי מהעבודה הביתה בגלל שלא הרגשתי טוב. הוא לא עובד, אני המפרנסת של הבית כי הוא סטודנט והחברים כמובן צעירים בלי משפחה ודאגות. הצבתי לו עובדה סופית שהפעם אני לא סולחת וזה או שהוא ימתן את עצמו או שזה נגמר והוא בחר לגמור. הוא מגיע עוד מעט לאסוף את הדברים שלו ואילולא לא היו ילדים בסיפור הייתי פשוט הורגת את עצמי עכשיו אבל אני לא מסוגלת ואין לי עם מי לדבר על זה כי אין לי חברים ואני לא יכולה לספר למשפחה. אני לא מצליחה לנשום מרוב חרדה ובנוסף להכל אני גם עם כאבי מחזור מטורפים. לא יודעת איך להמשיך מכאן