חייבת לשתף ברצף הניסים שקראו לי בהריון ובלידה תקופה מלאה ניסיונות.....ארוך אבל שווה קריאה מחזק מאודדדד מי שמכירה לפני שנה נפטרה לי הבת מוות בעריסה החלטנו על עוד הריון למרות שכבר הייתי עיפה רצינו להביא רפואה לבית ואז הגיע הריון שהתחיל מאמטומות דימומים בלתי פוסקים פעם בשבוע מיון בדיקות אומרים לי הכל טוב שבת של פורים אני שבוע 23 כן 6 בבוקר אני קמה עם כאבי בטן מטורפים ולחץ בישבן הרגשה שזהו הוא יוצא טסנו לבית חולים מדובר בצירים של לידה פתיחה וצוואר הכל בסדר אבל צירים סדירים שבהמשך יורדים המים ישר זריקה להבשלת ראות מחברים חמגנזיום שזה לחיזוק המח של העובר אוירה קשה שמתחילה לידה הרופאים מסברים לי מה הולך לצאת ממני..משהו כמו חיזר מגיעה רופאת ילדים של הפגיה שגם מוסיפה תיאור ומגיע צוות של וועדה להפסקת הריון...מתברר שעד 23 הזכות ניתנת לי...שברור שלא אעשה זאת... ואני הדבר היחיד שיש לי בראש מה אני אומרת לילד הגדול שלי ? הוא כבר איבד אחות לוקחת תאחריות שלא לבאס אותו בסופו של דברלידה לא מתקדמת המגנזיום מרגיע צירים ודימום ככה אני משבת עד יום שני קשורה למיטה עם מוניטור עם חומר מתשיש אבל ברוך ה נעצר הכל מעלים אותי למחלקת הריון בסיכון כל יומיים חוזר התסריט די ום צירים רצים לחדרי ליה מקבלת מגנזיום נעצר למחר חוזרת למחלקה חוויה שמאוד קשה לי לתאר כמה זה שובר על פעם הריצה הלחץ ההרגשה שיש מהחומר הזה שנותנים כמו סמרטוט כל יומיים ככה אני נלחמת לא להשבר ולא לשבר על זה שמסבירים לי איך העובר יכול להשפק כי אין מים....אין מיעוט אין מים בכלל כל מה שנוצר יוצא מהר אני יום מאמינה יום נשברת ואז מגיע הסקירה מבשרים לי שהראות בכלל לא התפתחו פשוט 2 גושי בשר כי אין מים אז איך יגדלו? ואז שוב מסבירים לי איך הילד יצא ועוד תגלית אומרים לי הוא שוקל 800 בשבוע 28 זה אומר שהוא קטן וכנראה יש מום כמו תסמונת או משהו וזה בנוסף לזה שיש נקודה בלב... ושוב עוד מלחמה עם האמונה מוצאי הפסח ישבתי כמו כולם עם מופלטות הגיעו לבקר אותי הלכתי לישון ומשהו לא טוב לי בבטן אבל אני עיפה קמתי למחרת 8 בבוקר לא נושמת מכאבים אבל זה כאב של יום לידה לא של עוד יום סתם אני שבוע 28 פלוס 6 אומרים חי אין פתיחה צוואר סגור אני אומרת להם אני בלידה בבקשה שלא יצא לי הילד שוב רצים למטה עד שהגיעו רופאים פתיחה 2 משהו כמו שעתיים אני עם צירי לידה מתחננת שיזדרזו קיבלתי אפדורל מגנזיום שוכבת יותר ניחוחה ומבפנים מתה מפחד לפגוש אותו באים אחרי 3 שעות פתיחה 3 וחצי טוב כנראה שמתפתח לאט אחרי רבע שעה אני צועקת לבעלי הוא יוצאאא מגיעים פתיחה מלאה המילדת אומרת לי יאלה לחיצה אחת והוא בחוץ אני באמת לוחצת ואז היא צועקת תעצרי מתברר שהחבל הקדים אותו...שזה סכנת מוות ניהעה לחץ בחדר עשרות רופאים...היא נשארה עם היד בנרתיק לוחצת שלא יצא ובנתיים הילד לוחץ לצרת כאבי תופת רצים איתי ככה לחדר ניתוח שהיא יושבת לידי עם היד בנרתיק מפה תוך שניות נרדמתע וקמתי שאני אחרי..... ולרגע ההכי חשוב יצא ילד משקל 1.100 בריא בכל אבריו מזיז רגליים וידיים למרות שלא היה מים למד להזיז ראות מתפקדות כרכיל ברור שקצת עזרה עם חמצן אבל לא משהו לא תקין בדקו אותו ברוך ה הילד בריא שום דבר ממשה שאמרו לא נכון...אפילו במשקל טעו וזהו תודה למי שקרה תקופה מטורפת שאי אפשר לתאר במילים