בנות עזרה לא מבינה כלום . עשית בדיקת jbs ביום ראשון אצל הרופא הגיעו תוצאות דרך אתר הכללית לא נפתח פרטים מעבר למצולם בתמונה לא מבינה כלום עד יום ראשון עכשיו לחכות עד שאוכל לטלפן לרופא סיוט

הצילו דחוףףףףף מה זה???? יצא לי עכשיו שבוע 38... נוסעת למיוןןן

גם אני אחריייי !!! סיפור הלידה של דוריה 24/8/18: התעוררתי מירידת מים ב 4:30 ביום חמישי בדיוק בשבוע 40. מעירה את בעלי ברגוע, מארגנים דברים אחרונים ואפילו מספיקים להוציא את הכלב לטיול. שומרים על קור רוח למרות שזו לידה ראשונה. הגענו למיון במאיר, אחרי בדיקות, פתיחה 1. ממליצים לקחת פיטוצין בגלל החשש מזיהום. מחליטה שלא ומאשפזים אותי. נותנת לעצמי 24 שעות להתפתחות טבעית.. את היום מעבירה בהרבה הליכות, סיבובי אגן על כדור פיזיו ועליית מדרגות. זורמת עם התנועתיות שהגוף דורש. מדי פעם מגיע איזה ציר. בכל ציר שהיה ישבתי על הכדור וזה הקל עליי פלאים. לקראת 19:00 הצירים מתחזקים ומגיעים לתכיפות של דקה-שתיים. נכנסת לעשות מקלחת חמה אבל אין שום הקלה. רק פתיחה 3. הרופאה נותנת לי 2 אופציות למראה הסבל שלי: או פיטוצין ואפידורל עכשיו או להמתין להתפתחות נוספת. מבינה שהולכת לסבול בצורה איומה ושאין שום דבר שמקל עליי, גם לא העיסויים בגב של בעלי שתומך בי ובהחלטות שלי לאורך כל הדרך. מבינה ברגע זה שהחלום ללידה טבעית מתפוגג ונזכרת במה שאמרתי לעצמי, לזרום עם התהליך! מחליטה לבקש אפידורל. מעבירים אותי לחדר לידה, בדרך חוטפת עוד כמה צירים ומחליטה לעשות את זה ברגל ולשמור על תנועתיות ולא על כיסא גלגלים. נכנסים לחדר לידה ב 22:00 ומחכה למרדים. בינתיים משתמשת בגז צחוק שלא מועיל. המרדים הגיע אחרי שעה. בגלל ההתקדמות הטבעית אין צורך בפיטוצין. מתחילה להרגיש את השפעת האפידורל ולהרגיש מעין דגדוג כשיש ציר. בינתיים אני ובעלי מנמנמים.. בחצות בודקים פתיחה, 5. מצויין, יש התקדמות. בשעה 3:00 שוב בודקים פתיחה, פתיחה מלאה! מתחילה התרגשות עצומה. הראש צריך עוד לרדת. רוב הזמן שוכבת על הצד ובינתיים מבקשת מבעלי שינענע לי את האגן לעזור לראש לרדת. ב 5:00 המיילדת רואה במוניטור שהצירים לא תכופים ואין טעם להתחיל בלחיצות למרות שהראש ירד. מסכימה לקבל פיטוצין במינון נמוך. תוך 10 דק הצירים נהיו תכופים ומגיע שלב הלחיצות. 45 דק של לחיצות, נוגעת בראש כשהוא מבצבץ וההתרגשות עולה. המיילדת דואגת שלא אקרע, הרופאה מייעצת לה לחתוך כדי להתקדם ואני מבקשת עוד נסיונות ולוחצת הכי חזק שאפשר. מתהפכת על הצד כדי להרחיב את מוצא האגן אבל הלחיצות פחות אפקטיביות. חוזרת ללחוץ על הגב בכל הכוח. לבסוף נולדה הנסיכה ב 6:04 ב40+1 ללא זירוזים במשקל 3.500 בדיוק. התאהבתי בה מהרגע הראשון! אנחנו מרגישות מעולה ויצאתי רק עם 3 תפרים קטנטנים ובלי חיתוכים. שמחה על קבלת ההחלטות שלי. מאחלת לכולכן לידה קלה בידיים מלאות!!

הליכה! כנסו בבקשה הילד שלי בן שנה ו 10 עדין לא הולך לבד... כלומר... הוא הולך עם תמיכה של אצבע כן מנסה לעשות כמה צעדים אבל לרוב ישר יורד על הברכיים ורוצה שנרים אותו אנחנו בטופלים בהתפתחות הילד... אציין שהוא ילד מאוד עקשן עומד על שלו ושם הם אמרו יש לו אופי הוא מפונק ושאנחנו גם צריכים לא לוותר בנוסף הוא מאוד קטן שוקל 9.400... מישהי נתקלה בכזה דבר? אני ממש מודאגת

צירים: הצירים העירו אותי בחמש בבוקר ולא נותנים לי לישון אבל הם לא כואבים ממש. לפעמים יש כאב שדוקר כזה וממש מציק, והוא נרגע אחרי כמה דקות. בלי לחפור לכם יותר מידי, מתי יצאתם לבית חולים? ניסיתי לתזמן אבל זה ממש מעצבן ולא הולך לי כל כך.. שבוע 37 פלוס

לפני רופא נשים, מגלחות ?