סיפור הלידה שלי מצטערת על האורך.. הריון ראשון, מאתגר ומורכב. שלושה חודשים לאחר החתונה. דימומים בהתחלה, חששות, אנטי די וכו'. ביקורים תכופים, אולי מדי, אצל הרופאים. בשבוע 28 היו צירים מוקדמים ובהערכת משקל התהווה חשש לiugr עקב ירידה באחוזונים והרופא המליץ לשמירת הריון, מוניטור כל שבוע וביקורים תכופים יותר. המון חששות, תסכול ותקווה שיהיה בסדר. החלטתי לוותר על שמירת ההריון מאחר ולא היה בה צורך ממשי שאהיה בבית על מנת שהקטנה תהיה בסדר וגם לא רציתי להתחרפן בבית. המשכתי מעקבים והרבה פעמים המוניטור לא יצא תקין לכן הייתי מתאשפזת ליום- יומיים. מגיע שבוע 34, שוב צירים מוקדמים והוחלט לתת זריקה להבשלת ריאות מחשש ללידה מוקדמת. שוב פחד אבל מאמינה שיהיה בסדר. הגענו לסוף. שבוע 40, לא קורה כלום.. מציעים זירוז בבית חולים עקב ירידה בתנועות אני מסרבת ורק עושים טסט לראות אם העוברית מגיבה לפיטוצין. אבסורד הזריקה להבשלת ריאות. שבוע 40+4 לפנות בוקר, היום הגדול. קמה ברבע ל5 בבוקר לשירותים, יורד דם. חושבת שזה מהאשפוז של שלשום מהבדיקה הוגינלית אבל זה נראה דם טרי. מתקשרת לאחות שמפנה למיון ואני בכלל חושבת לוותר על זה כי בשמונה בבוקר יש לי מוניטור ובדיקת רופא לפני הזירוז המתוכנן לעוד שלושה ימים. פתאום בשעה 5 תוקפים אותי צירים אלוהים ישמור. מנותקת מהעולם הזה לא יכולה לזוז. מעירים את אמא שלי.. סוחבת בבית עד 6 ועפים לבית חולים. המיילדת בודקת פתיחה של 2.5. שואלת אם רוצה משכך כאבים ומעדיפה שלא אלא רק אם לא אוכל לסבול את הכאב לגמרי. השתמשתי במכשיר האיזי אנס שקצת עיצבן וקצת עזר. הולכת שעתיים ומתקלחת חוזרת פתיחה של 5.5! עוד פעם יוצאת לאיזה שעה לאכול וללכת, חוזרת פתיחה של כמעט 7. מאז נשארת בחדר הלידה ולא יוצאת. אחרי שעה מנפחת בלון (מקפיץ את הצירים! אבל כואב רצח) פתיחה של 8, אבל המים לא ירדו. כל הזמן הזה בעלי ואמא מנסים לשכנע אותי לקחת אפידורל ואני מסרבת. לקחתי גז צחוק שטיפה מסטל אבל לא עזר כל כך. כאב רצח אבל היה נסבל. מפה לשם האחות מציעה לבקוע את המים ומבטיחה שהלידה תתקדם מהר. תוך רבע שעה כבר פתיחה מלאה! וכאן באתי למות על ההחלטה לא לקחת אפידורל פשוט מתתי! שעתיים של פתיחה מלאה והראש של התינוקת תקוע ולא יוצא!! באו עוד 3 מיילדות ורופא ויושבים לי על הבטן ומה לא.. ואני צורחת את נשמתי!! בשעה טובה התינוקת נולדה ב14:46, במשקל 3.205 קילו של אהבה. אחרי שחשבתי שפרחה נשמתי.. הוציאו את השיליה ואז תפרים בדרגה 3 עמוקים רצח כל כולי קרועה! מרגישה את כל התפרים ממש הכל כי ההרדמה לא השפיעה ולא לקחתי אפידורל. אבל ברוך ה' כמעט שבוע אחרי יש עליות ומורדות אבל מודה לה' על הכל!! ניסי ניסים! שום לידה מוקדמת ושום עוברית קטנה.. ב"ה. הודו לה' כי טוב.

תרגיעו אותי יש בנות שזה הריון חמישי שלהן ? בן כמה הקטן שלכם? אצלי היא בת שנה וחודשיים נקלטתי להריון עם גלולות.... כל כך מפחדת היא עדיין לא התחילה ללכת...היא זוחלת עומדת ויושבת.... אני לא רגועה

עזרה בבקשה.. דחוף ביותר הבן שחי בן 9 חודשים הוא אוכל אוכל בית ופירות והכל בסדר גמור .. אתמול טיילתי איתו וכשהגיעה שעת ארוחה הצהריים נתתי לו פירות .. אכל כמעט הכל ואז הקיא הכל ואז נתתי לו אחרי זה רק חלב היום בבוקר גם חלב וב 11 פירות ועכשיו באתי לתת לו לאכול ממולאים הוא הקיא .. מה זה וירוס/ יש לו קצת חום בגלל השיניים

תהייה שלי הקשורה לסרזט היי בנות לקחתי במשך כ4 חודשים גלולות פומיניק, הפסקתי להניק ולשאוב ובהתאם הפסקתי את הגלולות לפני כ4 שבועות, עד עכשיו לא קיבלתי מחזור זה הגיוני? המחזור שלי סדיר בדרך כלל יש מישהי שגם הפסיקה ולא קיבלה וקיבלה בסוף? אם כן אחרי כמה זמן מהפסקת הגלולות? למען הסר ספק עשיתי כבר כ3 פעמים מאז בדיקת היריון ויצא שלילי 🤔 תודה לכל המשיבות ❤

ינואר 2020 😍😍😍 כבר פההה יאללהה נשאר ממש קצתת

GBS חיובי- לקראת לידה היי בנות. GBS יצא חיובי, אני שבוע 39+2. השאלה אם אני לא מספיקה להגיע לבי"ח 4 שעות לפני הלידה לקבלת אנטיביוטיקה?