אני ילדתי באמצע שנה אקדמיית, בדיוק בסוף תקופת המבחנים, חודש לאחר מכן התחיל הסמסטר וגם נאלצתי להשאיר את הקטנה שלי עם אמא שלי/בעלי פעמיים בשבוע. הורדתי לשני קורסים כדי שלא אצטרך להיות יום שלם בלימודים קורסים שניתן להשלים לבד לא נכנסתי לשיעור. בשבוע הראשון כל פעם בדרך בכיתי ממש מתוך רגשות אשם אבל אחרי שראיתי שהקטנה בסדר גמור ולא מתרגשת המעניין נרגעתי בסימסטר האחרון(נולדה בפברואר ואני עושה סמסטר קיץ) למדתי רגיל וגם חזרתי לעבודה כשאני חוזרת הביתה(בדרך כלל לפני השינה שלה, לפעמים מרגישה שהיא מחכה ערה בכוח כדי להיות איתי) אני לא מוותרת על דקה איתה, מקלחת, מניקה מרדימה על הידיים ונשארת ככה עוד קצת על מנת שתרגיש את החום שלי ואת הריח בסופו של דבר הקושי הוא יותר שלנו מאשר שלהם המון בהצלחה! ⁦❤️⁩

הלוואי ויכולתי לשים אצל אמא שלי, אני סומכת עליה בעיניים עצומות אבל היא לא יכלה לקחת חופש ביום שאני לומדת כי מישהי אחרת כבר ביקשה באותו יום חופש ואני מפחדת בעלי יהיה חסר אחריות כלפיו למרות שהוא האדם הכי מדהים שאני מכירה אבל הוא קצת לא שומע כשהוא במחשב או לומד..

וואי, מאתגר בהחלט. מציעה לחפש מי אחראית באוניברסיטה\מכללה להתאמות , לזכויות וחוקים שנוגעים להריון וחופשת לידה וכו'. תבררי קודם כל כמה זמן מותר לך להחסיר כחלק מחופשת לידה בחודשים הראשונים. אח"כ תבררי באיזה מהקורסים יש נוכחות חובה. תפני לכל מרצה במייל, תדברי אל ליבם ותבררי מה האפשרויות שלך, והאם יאפשרו לך להגיע עם התינוק ומקסימום לצאת להניק נקודתית אם מתחיל לבכות. אצלנו בחודשים הראשונים במהלך היום היא בעיקר ישנה, אז אני מתארת לעצמי שזו תהיה לך האפשרות הכי נוחה. עוד אופציה היא לחפש בייביסיטר שתתלווה אלייך ללימודים ותוכלי להיות נגישה לתינוק, לצאת להניק במידת הצורך וכו'. כן תתכונני לכך שזה לא הולך להיות קל. תואר ראשון ותינוק. לא רוצה לשבור אותך, זה קשה מאוד, אבל אפשרי. אני מציעה שלפחות בתקופה הראשונה(סמסטר או שנה ראשונה) תקחי את המינימום הנדרש של הקורסים- רק מה שחובה. גם אם זה אומר שתפצלי לימודים ותאריכי בעוד שנה. ההתחלה מאוד קשה, חוסר שעות שינה וכו וכו. אני ילדתי בסוף השנה (אמצע יוני) באמצע התואר השני.

אני לקחתי רק קורסי חובה בגלל שאני יודעת שזה יהיה לי קשה. יום אחד בשבוע יש לי את בת דודה שלי שתעזור לי אבל ביום שנותר אני משתגעת..