כועסת היום כהרגלי אחר הצהריים יצאתי עם הילדה שלי לגינה בשכונה. גינה דיי קבועה שלנו ולרוב האנשים שם הם קבועים ומוכרים גרים בשכונה כפרית וקטנה. כשהגענו לשם שמתי לב ישר לשני ילדים בני 8-10 עם שני עגלות תינוק כבן שנה וחצי ותינוק בן כ4-5 גג חצי שנה חוץ מהם לא היה אף אחד בגינה לא הורה לא דמות מבוגרת אף אחד לא העלתי חשד אולי הלכו להביא משהו או עזבו לכמה דקות. שניה אחרי שהגענו התינוק הקטן התחיל לבכות בעגלה הילדים נבהלו ולא ידעו ככ מה לעשות התחילו לנער אותו בעגלה בצורה מאוד מסוכנת שיכלה לפגוע בו ואפילו להעיף מעגלה ניגשתי לילדים וביקשתי להפסיק לנער אותו בצורה שיכולה לפגוע בו ושבמקום זאת יקראו לאחד ההורים. קיבלתי מהם תשובה של "כך הוא רגיל ככה מנערים אותו תמיד בבית ואמא שלנו בחו"ל" ביקשתי שיקראו למבוגר אחראי אליהם שהבנתי מהם שזאת סבתא שלהם שתגיע ותבדוק מה עם התינוק הם התקשרו אליה והיא ציוותה אליהם להגיע הביתה הם מהר מאוד התארגנו ובלי שנשים לב נעלמו בין הבתים כנראה גרים קרוב לגינה. רציתי להיפגש עם הסבתא הזאת ולספר לה את צורת התנהלותם של הילדים שניערו בחוזקה רבה תינוק קטן בצורה שיכולה לגרום לו לפגיעה קשה ולנזק כ10 דקות אבל לא הספקתי אחריהם. העלה בי כעס לא על האמא שטסה לחול חלילה אלא על הסבתא ששלחה אותם לבד עם תינוק ככ קטן כשהם לא יודעים להתמודד איתו בזמן בכי לא יודעים האם הוא רעב צמא או צריך להחליף לו חיתול או סתם להרים לידיים. נורא כואב לי על התינוק הזה ובאמת מקווה שלא נגרם לו נזק מניעורים האלה שהקפיצו אותו באויר. אלוואי ואתקל בהם שוב פעם ברחוב או בגינה ואוכל לספר הכל לסבתא ואני מקווה בלבי שהיא לא מודעת לעניין וזאת לא הצורה שמנערים אותו בבית