מודאגת מאד! הבת שלי עוד מעט בת 4, כשהייתה יותר קטנה אכלה מאד טוב.. אהבה לאכול ומאד נהנתה אפילו (לפי קולות ההנאה שלה שכולם מסביב צחקו) במשך השנה הזאת שהייתה בגן תמיד חשבתי שהייתה אוכלת שם צהריים וחוזרת דיי שבעה ולכן הייתה אוכלת איזשהוא פרי או משו וזהו וגם א. ערב לא תמיד רצתה לאכול. עכשיו בחופש הגדול שמתי לב שהיא בקושי אוכלת משהו (כמובן שאם אציע לה ממתקים וגאנק פוד היא תאכל) אבל דברים מזינים וטעימים שהייתה אוהבת פתאום לא רוצה. ואם כן אוכלת אז כמה פעמים רצה להקיא אחרי ביס או שתיים וזהו לא אוכלת יותר, ולאו דווקא בישולים שלי.. אלא של כל אחד, ניסיתי בישולים של שתי הסבתות, של בעלי, של אחותי.. כל מיני סגנונות ודברים. העניין שתמיד היא הייתה מתחת לעקומות גובה, אבל עכשיו היא גם נראה לי התחילה לרזות, רואים לה את כל העצמות, היא בת 4 ושוקלת 12 קילו. ממש כבר התחלתי לריב איתה על אוכל שאני יודעת שאסור לעשות, ניסיתי לשחרר אבל זה קשה לי שהיום לדוגמא אכלה רק חצי פרוסת לחם עם טחינה ודבש, ולקראת הערב שלוש כפות של קוסקוס וזהווווווו זה לא נורמלי!! בצהריים שהצעתי לה את הקוסקוס היא אמרה לי אמא הבטן שלי מרגישה רעבה אבל אני מחכה שיתקרר.. ובסוף לא אכלה אפילו כפית! אז כן יש לה הרגשה של רעב. קראתי באינטרנט על אנורקסיה של הילדות ויש ממש סימנים לזה ברור שאני אקח אותה לבירור ובדיקה. הקטע שרשום שם שיש קשר בין ההפרעה הזאת לקשר אם-ילד, ואני מתחילה להרגיש ממש אשמה, יש לי עוד שני קטנים מתחתיה ואולי אני לא תמיד מצליחה לתת לה את כל היחס שהיא צריכה? אולי עוד מישהי מכירה או חוותה משהו כזה? איך להתעודד? ממש קשה לי לישון כל המחשבות שלי בזה.