אויש מאמי אומנם לא הייתי במצבך אבל אני בטוחה שקשה לה מאוד מה שאני למדתי זה באמת לא להסס לבקש עזרה! זאת לא בושה הגוף שלך עבר ניתוח את עם תפרים יש לך קטנים בבית את לא ישנה לא חסר סיבות!!!! מאיפה את?

מסכנה שלי.. עוד קצת וזה עובר באמת ...הורדת את הסיכות? אחרי מרגישים קצת הקלה האמת שאת צודקת זה באמת להיות חסרת אונים ולהיות תלויה באחרים זה לא קל.. ככל שהימים עוברים את תרגישי איך לאט לאט יותר קל לך עד כדי מצב שתשכחי שבכלל כך הרגשת מאחלת לך החלמה מהירה #נשים הן העם הנבחר# אין כמו הכוחות שלנו

אני מזה מבינה אותך לידה באשר היא זה מצב שצריך המון עזרה ותמיכה אני בחודש הראשון חשבתי שאני כבר מתחרפנת מלהיות בבית עייפה הנקה מותשת לאחר חודש וחצי התחלתי לצאת זה עשה טוב לכולנו גם לתינוקת וגם לאח של הבוגר התחלתי לחזור לעצמי כל ההתחלות קשות מבינה בדיוק על מה את מדברת חוץ מבעלי לא היתה לי בכלל עזרה כמעט וזה מתיש מה שהכי עוזר לנוח בכל הזדמנות כשהם ישנים עבודות הבית אף פעם לא נגמרות תדאגי קודם כל לגוף שלך ואז הנפש תתחזק לידה ראשונה שלי היתה קיסרי וזה בהחלט לא פשוט . לאחר חודש זה ממש משתפר. ותזכרי שלאחר קיסרי בע"ה אפשר גם ללדת לידה רגילה . הכל אפשרי .

לגמרי מבינה אותך יקרה. .. חיבוק ויכולה גם לחזק ולומר לך שזה חולף ותחזרי לתלם במהרה. קצת סבלנות .. תרגישי טוב ⁦❤️⁩⁦❤️⁩⁦❤️⁩