
משתמשת פורטי16 באוגוסט 2019 בשעה 06:35
פליז תגידו לי שאני צודקת
נגמר לי מהמשפחה של בעלי חממה שהוא נהיה כשאנחנו מגיעים אליהם. אני כאילו לא קיימת. הגענו אליהם (מרחק שלוש שעות נסיעה באוטובוס. עם תינוק) בשתיים עשרה בלילה. הייתי גמורה והוא יושב לאכול ולצחוק עם כולם. אמרתי לו נראה לי אני והילד מתקפלים אז הוא אומר לי מעולה תתקפלו. עולה למעלה לא החליפו לנו מצעים ואין מזרון ללול. הילד לא יודע מה זה לישון בעגלה. העפתי את המצעים המלוכלכים ופשוט נרדמתי איתו על המזרון. אחרי איזה שעה עולה אומר לי קומי אני אשים מצעים (תודה על ההתחשבות באמת). קמתי והילד התעורר...
בקיצור על הבוקר גם מתעצבן עליי שיש לי תלונות (שמו אותנו בחדר מעבר ליד החדר כביסה, כולם נכנסים ויוצרים כשבא להם, אני עם פיז׳מה על הבוקר מתה לפיפי צריכה לחכות שיתפנה השטח ואז לגלות שאין מגבונים בשירותים...) בקיצור רק צועק עליי ועצבני.
ולא נדבר על זה שטו באב היום כן? הוא לא אוהב חגיגות וכאלה אבל החלטתי לתת לו משהו קטן, אתמול ארזתי לו מארז גדול של שוקולדים מפנקים מכל הסוגים וכתבתי מכתב מרגש הוא אפילו לא קרא את המכתב, אמר תודה רבה, חיבוק קטן וזהו. ואם ציפיתי שילמד ויקנה לי גם משהו קטן אז הכי התבדתי בעולם
זוגיות

💬6 תגובות