ילדתי- סיפור לא קל.. 14.8 אז הכל התחיל אחרי שיצא הפקק הרירי בסביבות 23:00, בשעה 2:00 בבוקר התחילו צירים שהעירו אותי תזמנתי קצת באפליקציה והם לא היו סדירים אז העדפתי לא לצאת לביח, רק בשעה 7:00 הגעתי לאסף הרופא המיילדות היו בהלם שהצלחתי למשוך בבית כלכך הרבה זמן. עד השעה 15:00 הפתיחה נשארה על 2 סמ ואני כבר מתה מכאבים החלטתי על זירוז והכניסו אותי לחדר לידה. בגלל שהגעתי עם צירים יפים ותכופים הלידה התפתחה מעצמה רק עזרו לי עם פקיעת מים, בלי צורך של התערבות רפואית ואני כבר עם אפידורל מאושרת חבל כל הזמן. בשעה 21:00 כבר הייתי עם פתיחה של 10 והרגשתי אותו ממש בטוסיק התחילו הלחיצות, הבחור מאוד עקשן ולקח לו זמן לצאת אבל בסוף יצא במשקל 3.200 ולא 3.700 כמו שאמרו לי בהערכות משקל. אחרי שהוציאו את השיליה התחיל דימום רציני שלא הצליחו להשתלט עליו ואני במקום להיות עם התינוק עסוקה באלף תפרים ובסוף לקחו אותי לחדר ניתוח. האמת? לא פחדתי ככה בחיים שלי. לצערי חווית הלידה לא כמו שתיכננתי, שום אפס הפרדה לא יכלתי לעשות ישר לקחו אותו לתינוקייה בקושי ראיתי את הילד. אני כאובה, עם אלף תפרים ובלון ברחם להפסקת הדימום, אני בחדר של שלוש (לא ידעתי שזה עדיין קיים בכלל באסף הרופא), בקיצור.. תודה לאל שזה מאחוריי.