בנות חייבת את עזרתכן סליחה על התיאור עוד 3 ימים נכנסת לחודש חמישי עוד לפני ההריון סבלתי מעצירות אבל מאז ההריון זה רק מחמיר וככל שהימים והשבועות עולים הסבל גדל מה אפשר לעשות ומה ניתן לאכול שאולי יקל ויגרום ליציאות רוב הפעמים יוצא לי להיכנס אחת לשבוע וחצי שבועיים לשירותים וגם זה במאמץ
הריון ולידההריון ולידה
💬7 תגובות

תגובות (7)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי10 באוגוסט 2019 בשעה 12:37
קודם כל לשתות הרבה מים.. אחכ כף שמן זית עוזר מאוד עגבניות מוצרי חלב ולדעתי מותר בהריון גם שמן פארפין ונורמלקס תתיעצי עם רופא, כל שבוע זה טירוף יצא לך טחורים ואז תתחרטי על הרגע
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי10 באוגוסט 2019 בשעה 12:40
תתייעצי עם רופא חבל שתסבלי ככה פעם בשבוע וחצי שבועיים זה המון וזה יגרום לך לטחורים
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי10 באוגוסט 2019 בשעה 12:58
2 כפות שמן זית על הבוקר על בטן ריקה והמוןןן עגבניות. לי זה עזר ושיחרר הכל. דרך אגב את יכולה לקחת נורמלקס שזאת אבקה שמותרת בהריון ולא מחייבת מרשם
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי10 באוגוסט 2019 בשעה 14:14
סליחה על התיאור.. אבל יש עצירות (כלומר צואה שלא יוצאת) או שאין לך צואה בכלל? יש הבדל בין השניים אם זה עצירות - צריך לעזור לזה לצאת על ידי שתיה, כל הטיפים של הבנות פה ותרופות שמותרות בהריון (ליעזר להשרות שזיפים המים רותחים לכמה דקות ואז לשתות את המים ולאכול את השזיפים) אם אין יציאות - זה פחות נורא ובכל מקרה בזה מטפלים רק בתזונה (הרבה סיבים ומים) ממליצה לך להתייעץ עם רופא, לי זה עזר מאוד

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

#יום_אחד יום אחד, בעוד לא הרבה שנים, נשב בבית. יהיה שקט. יהיה לנו זמן לישון עד מאוחר, לדבר, לריב, לקרוא ספר, לרוץ בפארק. הם לא ישתוללו ויקפצו הם לא יבלגנו את הכריות על הספה הם לא יבקשו אקטימל תות-בננה הם לא יריבו מי קיבל יותר קורנפלקס הם לא יבקשו רשות לצפות בבוב ספוג, הם לא יצחקו צחוק מתגלגל מקיר לקיר. קאט. הם כן ישתוללו ויקפצו בנג'י בדרום אמריקה או יבלגנו כריות באיזה גסט-האוס בהודו אולי הם ישתו שייק תות-בננה בתאילנד אולי יריבו מי קיבל יותר כסף בעבודה. הם ילכו לבד לקולנוע מבלי להתייעץ אתנו איזה סרט כדאי לראות כי הם יבינו הרבה יותר מאתנו, הם יצחקו מקיר לקיר עם החברַה שלהם והחבר'ה. ואנחנו נתגעגע. נתגעגע לרעש ולמריבות ולצחוק ולבכי ולבלגן. נתגעגע לתלתלי הזהב על המיטות, לטיפות הפיפי על האסלה, לקול המתוק שמעיר אותנו באמצע הלילה ואומר: "אני צ-מא!" נתגעגע למישהו שזקוק לנו כמו אוויר לנשימה. קוראים לזה חיים. ואתה יודע מה? המיילים, הווטסאפ ושינה עד מאוחר כבר פחות יעניינו אותנו. נשב ונחכה ונסתכל על הדלת וניזכר איך רק לפני שנייה ומצמוץ הם היו כאן, ואיך חשבנו שזה מעייף לגדל אותם, ומסתבר שמה שבעצם מעייף ומרוקן זה לא לעשות את זה יותר. קאט. בעוד לא המון שנים כל מה שנרצה זה שאחד מהם ייכנס ונוכל לנשנש אותו בחיבוקים ונשיקות כמו פעם. הם ייחלצו מהחיבוק בנימוס וירוצו לסידורים שלהם, כי גם הם יהיו אנשים עסוקים כמונו שממהרים לאור הפלורסנטים. בעוד לא הרבה שנים כל מה שנייחל לו זה מגע של חיים מהילדים והילדות שלהם, קפיצות על הספה, מריבות וויכוחים מי קיבל יותר קורנפלקס, סרטים מצוירים, חול בתוך הנעליים וכתמים על הרצפה הנקייה מדי שלנו. תסתכל על התמונה שלהם ותגיד לי מה חשוב בחיים מה נזכור בסוף, מי נוגע בנו מי מכניס איזה קול של תמימות וצובע לנו את מה שהאפיר מבפנים ומבחוץ 🌸 אז תפסיקו לקטר כמה קשה ומסורבל לכן הילדים כמו עצם בגרון תהנו תהנו תהנו ⁦♥️⁩
אמהותאמהות
💬8 תגובות👍6 לייקים