שרשור לינקים לתיקי החתלה שהזמנתן מעלי והייתן מרוצות ממש יעזור לבנות כמוני שעדיין אבודות מרוב מבחר

חששות .. מחכה לבדיקת שקיפות עורפית עוד שבוע מתתתתה לדעת שהכל בסדר אבל לא רוצה להיות לחוצה וללכת לרופא!!! 🙁 אין כאבים ואין תופעות לוואי ... אולי פשוט ההריון שלי עובר ככ טוב 😳 מרגישה מעולה. חוץ מעייפות

נשמע הזוי אבל זה מה שבאמצ קורה תינוק בן חודשיים אוכל 120סבבה לאחרונה הוא אוכל את ה60/70 בשקט כשמגיע למה שנשאר בבקבוק הוא מסרב לאכול בלי שאעשה לו קול של ( רררררררררררר)נמחקה לי הלשון כבר שלושה ימים אני ככה מה אני יכולה לעשותת !!!

סיפור הלידה שלי זה התחיל מהרגע הראשון שהייתי בהריון... כי היה לי איזה שהוא נוגדן שפעל לט לטובת העובר בפרט שהוא לא אותו סוג דם שלי. כל שבוע זה היה לעלות לבית חולים לעשות בדיקת זרימות מח העובר ולחשב כל פעם מחדש מסלול נוסף... הגעתי ל35 עם לחצי דם מאד גבוהים אבל בלי שום תסמינים של חלבון או משו כזה. התחלתי מעקב בהוראות הרופא כל יומיים אצל האחיות כולל מוניטור. יום ראשון לפני שבוע הייתי אצל אמסלם הרופא שלי בהר הצופים ראה את הלחצי דם, שלח למיון השתחררתי עם אותה חוות דעת. מה שכן ראו שהעובר קטן ולא גדל מספיק בשבועיים האחרונים. אחרי יומיים הלכתי לאחיות ב36+5 עם צירים... ועשו לי אולטרסאונד וגילו שהוא לא תקין. הטיסו למיון. כל זה התחיל בחמישי בבוקר. הגעתי למיון ב11:00 בלילה וקיבלתי ב2 בלילה חדר לידה,החליטו ליילד מפני שהזרימות דם למח של העובר לא תקינות. (אציין שהצירים שחשתי לא היו אפקטיביים ופעילים אז זה לא היה הגורם). החליטו ללכת על בלון. ובאמת אחרי 6 שעות הבלון נפל עם פתיחה 5. התחלתי לראות כוכבים המשכנו לפתיחה 6,7 כבר לא יכלתי וקראתי לאלוהי האפידורל שיגאל אותי מייסורי. וזהו. נתקע... עד 7 בבוקר של יום שבת הייתי עם פתיחה 7 שלא התקדמה לשום מקום, צוואר ממש רך והכל וירידת מים. בגלל שעברו 12 שיות מהירידת מים והתחילו האטות בדופק ראו שבאמת ניסינו הכל. כולל הזרקת מים וטבליה כדי לנסות להזיז משו וקצת משחק למטה של הרופאה... הוחלט על קיסרי חירום. למזלי זו הייתה רק הרדמה מקומית אבל בגלל המהירות וההסטריה לאבד אץ הקטנציק הייתי לבד בניתוח...(ולמה תמיד מעל הראש שלך במקרים האלה חייבת לעמוד אחת רוסיה מפלצת?!?!) 2 דק יצא ה2.100 של אושר שלי. היה לי קצת הרבה קשה רגשית הרעיון שאני קשורה ויכולה רק לתת לו איזה נשיקה חטופה.... ואני אחרי רבע שעה ב"ה הייתי כבר בחדר התאוששות. בעלי היה באמת מסכן ולא ידע איפה לשים את עצמו. איך שראה אותי בכה לא עמדתי בזה... באמת חוויה מאתגרת וארוכה. אבל לא קוראת לה קשה או טראומתית. גם הייתה לי דולה מהממת שכל שלב של ויתור מבחינתי שעברתי בשלמות היה בזכותה. אמא שלי הייתה איתי ברגעים הקשים ובעלי המושלם שנתן את כל כולו בכח הדיבור והעידוד שלו. אולי תחשבו שאני מפגרת אבל הייתה לי חווית לידה מדהימה... למרות שנמשכה 30 שעות בחדר חידה והסתיימה בניתוח... קטע מליצי... כל משמרת שהתחלפה מוסרים מה קורה וכו אז היו גם את הימים יולדת..36+5 אה לא.. כבר +6 אה לא... כבר 37...😉 זהו, הכל שווה בשביל היצור הקטן הזה שרק ממלא אותי כל רגע מחדש... שיהיה לכולנו החלמה מהירה ולידות קלות באיתו ובזמנו בידיים מלאות! זה הכי חשוב! תחשבו תמיד לטובתכם וטובתו של העובר.

שבוע 37 היי למישהי קרה? שבוע 37 פתאום חזרו לי הקאות(שעברו בחודש רביעי בערך) ואני גם בשירותים מלאא כבר יומיים..

שאלה אם יש פתיחה ומחיקה..שבוע 36+3 מותר להיכנס לבריכה? או שעדיף להימנע?