עצבים בעבודה הי בנות, אני עכשיו בחודש שביעי, סובלת מהתעלפויות, חולשה מטורפת וכאבים בכל מיני איזורים בגוף. עד עכשיו נוכחתי בעבודה יום יום שעה שעה, בלי לפספס יום אחד או אפילו לקחת חופש. לפני שבועיים תקף אותי וירוס עם כאבים בגרון, שהתפשטו למערכת הנשימה. הייתי שבועיים בחופשת מחלה. במיון אמרו שאין מה לעשות זה וירוס, והחולשה מתעצמת מהוירוס וזה נורמלי, רק לחכות שיעבור. כנ"ל רופא משפחה. הייתי ממש זרוקה בבית, בלי כח לכלום, אפילו לשטוף כלים קשה לי. אני עובדת בחנות, שזה כולל לעמוד הרבה על הרגליים, אין כסא שנוח לשבת עליו, פירוק סחורה עם קרטונים כבדים, התכופפויות, ניקיונות וכו׳... ושעות לא שעות (עד 10/11 בלילה). עוד לפני המחלה התחילו לשאול אותי שאלות על מה אני מתכננת אחרי הלידה, כמה זמן לשבת בבית, מה לעשות עם הילד וכל מיני שאלות לא רלוונטיות לשלב הזה של ההריון. עכשיו הם לוחצים שאני אצא לשמירה כי לא נוח להם ככה, שאני יכולה פתאום להתעלף ולא לתפקד ועלולה להיעדר. התחילו לתחקר אותי שוב איפה הילד יהיה אחרי הלידה, האם אני יודעת כמה עולה מסגרת לתינוק, שזה בכלל לא שווה לי לחזור לעבודה, שגם ככה לא יתנו לי לעבוד רק בבקרים כדי שאוכל לאסוף את התינוק מהמסגרת ולטפל בו בערבים, ושאני אצטרך לחפש עבודה אחרת... בקיצור, מרגישה כאילו "דוחפים" אותי החוצה או לפחות מנסים להוציא ממני התפטרות או משהו כזה. אני ממש עצבנית ולחוצה מהמצב הזה, לא תמיד יודעת מה לענות להם. מציינת שיש שם לא מעט בנות שחוו לחץ. בהריון ונפל להן ההיריון ר"ל או ילדו לפני הזמן עם סיבוכים ואמרו שהכל מהלחץ שהפעילו עליהן. הכי הורג אותי שלא מתיחסים ברצינות לבעיה שלי ולכאבים שלי. מרגישה שעושים אותי שקרנית ואני הכי לא. אף פעם לא נעדרת, תמיד מוכנה לעזור כשצריך, לא עושה בעיות.... אשמח לשמוע חוות דעת בענין. תודה וסליחה על האורך!!