להגיד תודה לאלוקים על שהתאונה הסתיימה ככה ולשמוח שהכל בסדר ושזה מאחורייך.. נכון, זה מאוד קל להגיד את זה כי זה טראומה לא פשוטה אבל ברוך השם אתם בריאים ושלמים וזה הכי חשוב. שיהיה שבוע טוב על המון בשורות טובות בע"ה 💖

גם אני עברתי תאונת דרכים בגיל 19, ואחריה בכיתי המון. זה בסדר וזה טוב לבכות, זה משחרר. על אחת כמה וכמה שאת בהיריון. את קמה מוקדם כדי להשתחרר הביתה? תנוחי כמה שיותר את הכי חשובה עכשיו והעובר כמובן. רפואה שלמה תרגישי טוב

לא אותו דבר.. אבל לפני חודשיים נתקעתי במעלית עם שני חברים של בעלי במשך יותר משעה.. בפנים נראתי ממש רגועה וניסיתי לא להילחץ ברגע שהצליחו לפתוח את המעלית פרצתי בבכי מטורף.. הלחץ של המקום הסגור והיה חם וחשוך והיה לי פיפי.. כשפתחו לנו היה שם אמבולנס ומכבי אש ועובדים וכל הביניין היה בחוץ שאיך שפתחו פשוט רצתי החוצה מהביניין היה לי קשה לנשום.. כל הסטרס של הגוף פתאום הסכים לעצמו להשתחרר ועם ההורמונים כמובן שזה ליווה דמעות שלא הפסיקו גם לא כמה שעות אחרי.. תעשי מקלחת תשתי תה או משהו חם.. תשימי לך ולילדה בייבי מוצרט או מוזיקה מרגיעה ותנסי לעצום עיניים.. תחשבי מחשבות חיוביות מחר בבוקר בעלך יגיע ותהיו יחד חזקים

ממליצה לך מיד לעלות על הרכב שוב ולנסוע שלא תהיה לך טראומה לכל החיים , להגיד הגומל ולהודות להשם שזה ניגמר כך זה מפחיד מאוד במיוחד שהיה לך כל כך הרבה מה לסכן אבל פשוט להודות שזה ניגמר כך וכולם בריאים ושלמים לכי תתפנקי לך תעשי דברים שאת אוהבת תהיי מוקפת באנשים שאת אוהבת וזה יעבור בעזרת השם ❤️ חיבוק