אני משוגעת? בזמן האחרון אני הרבה רבה עם בעלי על העזרה עם הילד אני מוסלמית ןככה נהוג אצלנו שהכל על האישה אבל לפני שנכנסתי להריון דיברנו על זה ןהוא הבטיח לי שהוא יעזור לי והילד בן 10 חודשים ןלא יצאתי לחופש.. לילה אחד לא היה לי חופש יום אחד לא היה לי חופש מלקום מלסדר מלנקות הוא כבר עומד וזוחל ומגיע לכל מקום ןאין לי שניה לשבת ושהוא יושן לסדר לנקות לבשל זה כלכך קשה ושהבעל מגיע מהעבודה מתקלח הולך לנוח או יוצא לסידורים או מוריד את הילד לאמא שלו אבללל לא איתו בעצמו !!! משחק איתו גג חצי שעה עד שבוכה ובואי קחי אותו הוא פשוט לא יודע להתמודד כל פעם שהוא בוכה צועק עליי מה יש לווו מה יש לווו אני אומרת לו מאיפה אני יודעתתת אני כמוך אמא בפעם הראשונה אני לא יודעת למה הוא בוכה והריבים שלנו קשים ואני כל יום קמה עם ההרגשה הזאת שאני לבד בסיפור הזה שיש לילד הזה רק אמא בתכלס והוא לא מעריך כלום הבית לא מספיק נקי הילד כל היום את מרדימה אותו ותוקעת אותו בטלווזיה ואני קמה כל בוקר עם עצבים והרגשה לא טובה והכל יוצא על הילד אין לי כוח לשחק איתו אין לו כוח להשקיע בו אין לו כוח לעוד יום לטפל בו... מרגישה שפשוט אין לי כוח אליו ואני מרגישה רעה עם עצמי אבל למה לו מותרררר לשבת רגל על רגל ולהגיד לי קומי הוא בוכה למה לי אסור??? למההההה לא חשבתי שהאמהות שלי תהייה כזאת סבל