איזה כיף, אני אחריי עם פיצית.. בנות זה קצת ארוך, אז זה התחיל ביום חמישי כשהגעתי לשבוע 40+3 בבוקר הייתי במעקב הריון עודף , המעקב היה תקין עם צירים לא סדירים שלחו אותי הביתה ואמרו לחזור יום ראשון לביקורת נוספת , איך שחזרתי לבית הלחצים נהיו יותר תכופים ואמרתי לבעלי שבעזרת ה' היום אנחנו חוזרים כי לדעתי אני יולדת היום התחלתי לארגן את הבית לשבת להכין סלטים ואוכל לשישי בצהריים כי יש עוד 3 ילדודס בבית שצריכים לאכול נכנסת למקלחת ולישון והופ הכל נעלם כאילו לא היה כלום אין לחצים ואין צירים .. יום שישי קמתי בבאסה ואמרתי לא יכול להיות ,קמתי אכלתי והמשכתי את ההכנות לשבת עוגה , סלטים נוספים, התארגנתי עם שעווה ביתית למקרה שאוליי משהו יתפתח בשבת :laughing: נכנסתי לישון צהריים קמתי התאפרתי ויצאנו לחמתי כי אצלה אנחנו עושים את הארוחות, ככה העברנו את השבת, בשבת יצאתי עם הילדים לגינה וכל החברות "נו מה עוד לא ילדת ..", "איזה מסכנה..", "את כבר נראת מבושלת..", בבאסה חזרתי לבית ואמרתי לבעלי אני לא יוצאת מהבית עד הלידה .. במוצ"ש התחלתי להרגיש כבדה וכאבי ראש ומין לחץ בבטן אמרתי לבעלי שאני קצת לא מרגישה טוב נכנסתי להתקלח ועליתי לישון אמרתי לקב"ה תן לי סימן שאני ידע מתי ללכת כדי לא לשגע את בעלי ונרדמתי, בשעה 2 וחצי בלילה קיבלתי מן זרם בנרתיק והרגשתי שבורח לי הפיפי קמתי ואמרתי לבעלי שאני לא יודעת אם זה המי שפיר או שסתם התאפקתי ובורח לי הוא אמר לי קומי לכי לשירותים וכל צעד שעשיתי בורח עוד ועוד נלחצתי וצלצלתי למוקד אחיות ושאלתי אותה, היא הפנתה אותי בדחיפות למיון פתאום בעלי שם לב שהמים לא בגוון צלול אלא צהבהב, התקשרתי לאמא אמרתי לה שתבוא לשמור על הילדים וטסנו למיון, מגיעים ובעלי שואל את האחות למה המים בגוון כזה והיא אומרת שזה מים מוקוניאליים ושהעוברית במצוקה ולכן מעלים בדחיפות למיון ומתחילים עם זירוז כי אין צירים סדירים ואני רק עם פתיחה של סנטימטר .. מתחילים את הפיטוצין ואני מבקשת לא לקבל אפידורל כי אני רוצה לנסות ללדת טיבעי..מתחילים בשעה רבע ל4 במינון של 30 ואחרי שעה מעלים ל60 ואחרי חצי שעה ל90 המיילדת שואלת איך המרגש אני אומרת סביל מגיעה השעה 7 ויש חילופי משמרות ומגיעה מיילדת חדשה (פשוט מלאכית) שואלת אותי איך הכאב אומרת בסדר ושואלת אם אני לוקחת אפידורל אמרתי שכרגע לא והיא אמרה רדי מהמיטה ונתחיל לזרז את התהליך איך שאני יורדת מהמיטה יש האטות הדופק של פיצית ומבקשים לנתק אותי מהפיטוצין ולעלות שוב למיטה כעבור שעה של מנוחה מחברים שוב לפיטוצין ומתחילים סבב מחדש של המינון מגיעה מיילדת אחראית לבדוק אותי ועשתה לי בדיקה כואבת מאוד ואמרה שאני בפתיחה של 3 וחצי סנטימטר, כנראה כבר הייתי מותשת וביקשתי מבעלי שאני חייבת אפידורל כי אני לא מסוגלת יותר ועד שהגיע המרדים התחלתי ללחוץ בטירוף כאב לי ולא מצאתי את עצמי המרדים מבקש לבדוק לפני הזריקה ואני רק בפתיחה של 4 ס"מ נתן את הזריקה יש סממנים של הקלה אך עדיין מרגישה את הלחץ והכאב.. השעה 11 וחצי ממשיכה לנשום ומבקשת שיבדקו שוב מגיעה המיילדת האחרית ואומרת שפיצית כרגע עם האטות בדופק ושהיא לא התברגה טוב בתעלה שוקלים לעלות לניתוח קיסרי, המיילדת שלי ביקשה שעה כדי לנסות לפתח את זה טבעי.. המיילדת שאלה אותי אם אני מרגישה את הרגליים אחרי האילחוש ואמרתי לה שכן אמרה לי "קדימה הזמן לא לטובתינו וחייבים להתחיל להבריג אותה נכון.." הזיזה אותי לצד שמאל וניענעה אותי וכך גם לצד השני תוך כדי בדיקת הדופק של פיצית בדקה וראתה שזה עוזר ואני בפתיחה של 8, שוב ושוב הזיזה אותי וקידמה אותי לפתיחה מלאה ותוך חצי ש

מכירות את זה שאתן אוכלות משהו מתענגות עליו בטירוף נהנות מכל ביס ואחרי חצי שעה שעה מתחילות תופעות הלוואי🥴

טיולון joolz למישהי יש וממליצה?

כשהוא מאכיל ומשכיב לישון ואז אומר לך "לכי תנוחי, תתקלחי, תוך 5 דק' הילד ישן" ואחרי 10 דק' את שומעת את שניהם נקרעים מצחוק. לא הבנתיייייי. אמרתי לישון! אוהבת את השטויות שלו 🤦🏻‍♀️🥰

היי בנות הרגע קיבלתי מכה בבטן מהדלת של הרכב כאב לכמה דקות עכשיו כבר לא נראלכן שיכול לעבור לעוברית המכה כאב לה או משהו? או שאני סתם משוגעת

אני חודש אחרי לידה (ראשונה) , בוכה המון , בעלי רוב הזמן לא בבית (בעבודה) , מגיע ב19 בערב הביתה . כשחוזר טוען שרוצה לצאת עם חברים ושאין לו אוויר , לא עוזר לי עם הילד כלל , וכשאני בוכה במיטה הוא פשוו סוגר עלי ועל הילד את הדלת של החדר בעצבים ואומר לי תבכי לבד אין לי כוח לזה .