קשה לי ממש- ספטמבר מתקרב אז תמר שלי בספטמבר תהיה בת 5 חודשים תכננתי להשאר איתה בבית עד גיל 8 חודשים לפחות אם לא שנה ואז הגיעה הצעת עבודה מדהימה שאני פשוט לא יכולה לפספס ובעצב רב אאלץ להכניס את תמר לגן (משפחתון) מאז שהודעתי לגננת שארשום אןתה מתהפכת לי הבטן. בוכה המון קשה לי בטירוף מרגישה שאני מוותרת עליה בשביל הקרירה שלי שאני מוותרת על זמן שלא יחזור שלנו ביחד שהיא עוד קטנה אני פוחדת עליה כל כך בחרתי גן אחרי המון חששות הלכתי לשם ביררתי עם אנשים בדקתי טוב טוב ועדין החשש הזה שמא יקרה לה שם משהו לא עוזב אותי היא קטנה כל כך והיא שלי ומה1.9 היא רב היום לא תהיה איתי אלא בגן עם מטפלת שכרגע בשבילי היא זרה לחלוטין אני כותבת ודמעות יורדות ממש שוקלת לסרב להצעת עבודה מה עושים? איך מתמודדים??