אני שבורה לגמרי! אני לא מבינה למה כשהמצב מתחת ל0 אני חייבת לבייש את עצמי ולצאת לארוע. חתונה של בת משפחה שכלכך חיכיתי לה ואני יושבת עם גולה בגרון. כל אחת לבושה עם נצנצים ופייטים מאופרת מסורקת וזוהרת ורק אני בבגדי היומיום שלי!! יושבת לי ובוהה בכולם רוקדים הלכתי רק כי בעלי חייב אותי כי זאת בת דוד שניה שלו(אבי הכלה ובעלי חברים קורובים מאוד) עד עכשיו לא נירגעת הרמתי את כל המשפחה בגלל בכי ועצבים בהתחלה לא הסכמתי לומר לחמתי מדוע אני לא רוצה ללכת בסוף עם המון שכנועים נכנסתי לאולם. עד עכשיו מקנאה בכולן בעלי עבד כלכך קשה בימים האחרונים על מנת לארגן לי את המעטפה לכלה. אני מרגישה שביאסתי אותו ואת כולם אבל אני כלכך חנוקה. כואב לי עצוב לי והרגשה של בוז על עצמי!! אני יושבת עם דמעות בעיניים וכותבת אני עדין מתוסכלת מאוד.. גם מהמצב הכלכלי גם מהבעסה על הארוע וגם שהרסתי לכולם מבלי שמגיע להם. מה חטאאתתיי מהה??!! אלוהים תיתן לנו כדי שאפסיק להרגיש כלכך אומללה ואעשה בושות למשפחה שלי!! 😭😭😭😭😭😭😭😭😭