אצלי בת 10חודשים ועדיין בהרגשות כאלה לפעמים. אצלי לדעתי זה נובע מהגיל שלי ילדתי כשהייתח בת 24 עוד שבועיים אני בת 25. כל החברות שלי בלי ילדים חופשיות מבלות.. למרות שאני שמחה שאני אמא צעירה אבל עדיין תחושות מעורבות לפעמים

גם אני בת 26 בהריון הייתי 25. חברות שלי נהנות יושבות כל היום הולכות לבריכה תמיד הייתי רגילה להראות טוב להשתזף לשתות קפה בערב עם סיגריה אני כל היום עם פיגמה מרגישה נוראי (ובלי להחמיא אני נראת מעולה) בא לי לבכות שאין לי מי שישמור עליו אמא שלי הבטיחה לי כל ההריון שהיא תעזור לי פתאום היא מצאה עבודה היא לא יכולה אני שונאת את כל מי שהבטיח לי סתם שאני עדין ימשיך לעשות חיים גם אם יהיה לי ילד

גם אני הרגשתי כך ועדיין מרגישה כך ואני בת 29 ! לא משנה הגיל.. תמיד יהיו לך מחשבות של מה את מפספסת.. אחפה בעלך בסיפור הזה ?

בעלי עוזר לי קם עם הילד בלילה. מחבק ואוהב אותי זה פשוט הרגשה שלי עם עצמי אני רוצה לצאת עם בעלי לבית קפה קצת שקט מהטיטולים והגזים הבכי להתגנדר לראות אנשים אבל אין מי שיהיה איתו בנוסף לסיוט מחפשים בית כי נגמר החוזה רק המחשבות על לארוז ממוטטות אותי איך הופכים להיות קלילים בחיים?