קשיי נשימה, שבוע 33+5 היי בנות אני חווה מלא קשיי נשימה לאחרונה ובעיקר בלילות לא משנה באיזו תנוחה או על איזה צד אני שוכבת, אני לא מצליחה לישון או לנשום כמו שצריך בכלל. מישהי עברה/ עוברת ויודעת לעזור??
הריון ולידההריון ולידה
💬6 תגובות

תגובות (6)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי13 ביולי 2019 בשעה 21:49
קורה לי הרבה אני שבוע 36 .. כל הלילה משנה תנוחות לפעמים ישנה בחצי ישיבה ועם הרבה כריות
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי13 ביולי 2019 בשעה 21:50
כן קורה מאוד... תשנה תנוחי מאי לאויר תכניסי תראש למקפיא..
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי13 ביולי 2019 בשעה 21:50
תשני עם מלא כריות וכמובן על הצד.. שימי גם כרית בין הרגליים ובעזרת השם יעבור
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי13 ביולי 2019 בשעה 21:57
תודה בנות אני אנסה את זה... גם בישיבה זה קורה לי דיי הרבה

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

סיפןר הלידה שלי ❤ לקח לי הרבה זמן לרשום אבל הגיע הזמן.. כמו שאתן זוכרות הבייבי שלי סירב לצאת בתאריך המושלם שתכננו לו (18.8) והיה לו טוב בבטן של אמא. הלכתי ל3 ביקורות של הריון עודף ולא התפתח כלום, ולמרות שניסיתי כ-ל זירוז טבעי כלום לא הלך. בביקורת הרביעית בשבוע 41+1 גילו האטות בדופק ועדכנו אותי כי אני לא משתחררת ויש צורך ביילוד. בגלל שהייתה לי פתיחה של 2 החליטו על פיטוצין. כל זה קרה ביום ראשון ב9 בבוקר, עד יום שני ב4 וחצי לפנות בוקר לא היה חדר לידה והמתנתי במיון מתוסכלת ומותשת. שני ב4 לפנות בוקר הכניסו אותי סוף סוף לחדר לידה ובשעה 9 הביאו לי פיטוצין.. הפיטוצין לא השפיע עד שהחליטו בפתיחה 4 כי יש לפקוע את המים כיוון שיש האטות בדופק. הייתה לי מיילדת מדהימה (משמרת רביעית של מיילדות שהחלפתי) שעזרה לי לקדם פתיחה מ4 ל6. מרגע פקיעת המים צירים צפופים וכואבים מאוד עד שקיבלתי אפידורל. בהתחלה לא הרגשתי מספיק שיפור עד שביקשתי עוד מנה ואז החיים הפכו לשמחים יותר 😜. עובר הלילה עד שבשעה 4 בבוקר הגעתי לפתיחה מלאה אבל התינוק לא ירד בתעלה ולא השלים סיבוב ולכן המיילדת המקסימה שלי הודיעה לי שכנראה כבר לא אלד במשמרת שלה שמסתיימת ב7 בבוקר וכי אפשר למשוך במצב הזה כמה שעות טובות. בזכות המיומנות המדהימה שלנ היא שמה אותי על הצד עם הרגל החיצונית גבוהה ופתאום הרגשתי לחץ מטורףףףףף. הרגשתי כאבי תופת וכלום לא עזר גם האפידורל. הכל קרה בשניות, העובר ירד אבל נתקע בתעלה, האטת דופק חמורה, תוך כמה דקות בודגות החדר התמלא ב4 רופאים, אחד דוחף לי את הבטן חזק ועוד רופאה מושכת בוואקום, תוך 5 דקות גג האוצר שלי היה בחוץ בכל מחיר. הערכת משקל שבוע לפני הייתה 3.5 ולא צפו עובר כזה גדול. הבייבי שלי נולד 3.820 ולכן לא התכוננו ללידת וואקום שכזו. עור לעור שעה, ליבור מדנים ואושר עילאי. לאחר מכן התחילו קצת סיבוכים, הדחיפות של הוצאת התינוק והגודלצשלו גרם לקרעים רבים ברחם. דיממתי מאוד, תפרו אותי מעל לשעה וחצי. בהתחלה שראו שהדימום חזק מאוד תפרו אותי תחת ירידת השפעת האפידורל, צרחתי לשמיים התחננתי שיעזבו אותי אבל נרוםאה לא הסכימה חעזוב עד שלפחות תעצור את הדימום החזק. אחרי חצי שעה של תפירה כואבת, נתנו לי עוד מנת אפידורל והמשיכו לתפור למשך שעה. בשל איבוד בדם כמעט ואיבדתי הכרה 4 פעמים והיו צריכים לייצב אותי עד שהוציאו מחדר לידה. אבל מכל הלב, הכל שווה את זה!!!! מאוהבת בנסיך שלי ברמות שלא חשבתי שאפשר. אי אפשר להבין אהבה כזו עד שלא חווים אותה. מאחלת לכולכן לידה קלה ובידיים מלאות. ותודה על כל התמיכה במשך כל ההריון. ניפגש בפורום אימהות בין האכלה להאכלה ❤❤❤
הריון ולידההריון ולידה
💬14 תגובות