למה את צריכה להתנצל בפני ילד בן שנה וחצי כי את מביאה לו אח? כאילו.. מי שואל אותו? נכנסת להריון מעולה מזל טוב למה שזה יפגע בו? את ובן זוגך תלמדו לחלק את עצמיכם שווה בשווה גם עם ארבעה ילדים. לא מבינה על מה הדמעות והעצבות.. נשמע שאת לא רוצה בכלל להיות בהריון ומזה יעזור לך את כבר בחודש רביעי. תתאפסי על עצמך ותביני שזאת מתנה גדולה והבכור יהיה אח גדול והכל יהיה בסדר. גם אני ואחותי עם הפרשים מאוד קטנים לא זכור לי שבשנת 92 אמא שלי שאלה אותי אם באלי אחות קטנה, חבל שככה את רואה את זה.

וואי מאמי אני כ''כ מבינה אותך ומבינה מה את עוברת אני עברתי את זה בדיוק עם הבנות שלי. ניכנסתי להריון בהפרש של שנה וחצי מההריון הראשון לשני. כל ההריון אמרו לי אין דבר כזה שאמא לא יכולה להיתחלק באהבה. זה קורה אוטומטי בלידה. תקשיבי. תקשיבי לי - אני יהיה הכי אמיתית איתך. אני ניקרעתי בכיתי הייתי בדיכאון חיי גם אחרי הלידה בבית חולים. אני הרגשתי שאני ''בוגדת'' בגדולה שלי. ביקשתי שלא יגיעו לבקר אותי בבית חולים. לא רציתי לראות אף אחד ולא הפסקתי לבכות. העצה שלי זה תקשיבי לגוף שלך ואם יש רגעים שאת מרגישה צורך לבכות תבכי! תתפרקי לייד בעלך חשוב שיהיה סביבך כתף תומכת ומחבקת וקשובה. את לא צריכה תשובות ופתרונות את צריכה שיקשיבו ויכילו אותך. יכול להיות שגם את תקבלי את זה שונה ממני ואת תראי שזה לא כמו שחשבת. אבל אני מבטיחה לך שאת לאט לאט תתאפסי על עצמך ותראי שזה המתנה הכי מושלמת שיכולת לתת לו!!! היום הבנות שלי מאוהבות אחת בשניה! הן חברות מהממות! לך יותר קשה ממנו יהיה מבטיחה לך הוא לא יקח את זה בצורה שאת חושבת תני לו להיות שותף תגידי לו שאת הבאת לו מתנה את התינוק החדש. את תראי שבסוף בסוף הכל היה נראה מפלצתי ונוראי ובסוף עשית את הדבר הכי חכם בעולם!!! שולחת חיבוק ותהיה חזקה!!! ותדאגי שיהיה לידך מישהו קשוב ותפרקי את החרדות שלך אין לך מושג כמה זה משחרר את המתח שאת מרגישה

צ'יקיטו- היא עוברת משהו טיבעי! למה ככה להגיב לה. אני חוויתי את אותם תחושות וזה נורמלי! אני נולדתי בשנת 91 וכן זכור לי משבר! אמא שלי הביאה את אחותי שלוש שנים אחריי והיא הייתה בדיכאון אחרי לידה והייתה בטוחה שהיא ''בגדה בי'' וזה נורמלי לחלוטין.

תתעודדי מותק תאמיני לי זה הכי טוב! דווקא עדיף שהבכור עדיין קטן ולא מבין ממש כי ככה הוא גדל למצב הזה ותוך כמ חודשים לא זוכר שהיה לבד לפני רגע...יש לי הפרש בין שני הבנים שלי של שנה ו9 ונכון, זה טיפה קשה בהתחלה כמו כל התחלה אבל הם היום היו משתעממים אם לא היה להם אחד את השני! משחקים מלא , זה אותם תחומי עניין, אפשר לקחת אותם לאותן ההצגות, אותם מקומות ולא אחד גדול יותר וזה כבר לא מעניין אותו... אני בהריון שלישי עכשיו ויהיה לי בעזרת השם הפרש של כמעט 5 שנים!! ויש לי תחושת החמצה שלא עשיתי קודם...זה טוב לבכור שלך לחינוך ולקבל שיש עוד אנשים מסביב לעצמאות שלו ...הכל טוב ! בהצלחה!