קודם כל זה לא דיכאון!! החששות והפחדים לגיטימי ביותר... כולנו מפחדות, כולנו חוששות גם מהלידה וגם מגידול הילד. חשוב הוא שתדעי להפריד בין החרדות והחששות, לכניסה לתוך דיכאון. כי החבל ביניהם הוא דק. אז קודם שתדעי- כולןןןן חוות את הרגשות שאת מתארת. ושנית- אם את רואה שזה משפיע עלייך מבחינת מצב רוח ירוד(קיצוני) חוסר תיאבון, חוסר חיבור לעובר, ובכללי הרגשה שהיא בלתי ניתנת לשליטה- כדאי לפנות לגורם מקצועי- לא להתבייש!!! להיפך, זה יכול רק להועיל. אם את לא רוצה דרך הקופת חולים- אני למשל עשיתי יוגה כל ההיריון הראשון וזה ממש הרגיע אותי. יש טיפול הירגעות במים, יש מליון ואחת דרכים להאפיל על מחשבות. חשוב שצדעי לשים את האצבע איפה הכי מרגיש לך ומשם לפנות לגורם שיכול לעזור. מאחלת לך שפע של בריאות. ושוב- את לא לבד!!! יש עוד מלא כמוך שלא תמיד משתפות. מודעות זה מצויין!!!