דאגה של אמא לא עוברת לעולם... פשוט לנשום עמוק.

הורמונים :) טבעי לגמרי חוויתי בדיוק את אותו לחץ בהתחלה והבכי מגיע בגלל זה לרוב. לאט לאט את מתחילה להרגיש יותר שליטה ובטחון וזה עובר!

ברוכה הבאה לעולם האימהות. החרדתיות והדאגה לא תעבור, אבל את תצברי לאט לאט ניסיון וביטחון. כשילדתי הרגשתי אבודה בהתחלה, לא ידעתי למה היא בוכה ומה לעשות, קינאתי באנשים מסביבי שהצליחו להרגיע אותה בזמן שאצלי היא בוכה, בדיוק כמוך לא ידעתי אם היא אוכלת בסדר וישנה יותר מדי והייתי שואלת את החברות והמשפחה מה לעשות ומתחננת שיגידו לו מה עושים. ותמיד היו אומרים לי "את יודעת הכי טוב בשבילה".. אבל לא הרגשתי ככה, לא הרגשתי שאני מכירה אותה, שאני מבינה אותה, שאני יודעת למה היא בוכה עכשיו ומה היא צריכה, כשהיא הייתה בוכה ישר הייתי נדרכת ובוכה יחד איתה... היום היא בת 5 חודשים והיום, רק אני יודעת מה טוב בשבילה. למדתי למתן את עצמי שהיא בוכה (אני מאמינה שזה בגלל הביטחון שצברתי), למדתי להכיר אותה ואת הצרכים שלה.. תני לזמן לעשות את שלו, תני לעצמך זמן ללמוד אותו.. גידול ילד זה הרבה ניסוי וטעיה, תקשיבי לאינטואציות שלך, תתייעצי עם אנשים שאת סומכת עליהם ובקרוב תרגישי אחרת לגמרי ❤

אחרי חודשיים אני מרגישה כבר מנוסה חח כן בימים הראשונים כמה בכיתי, פחדתי שאני לא מבינה מספיק פחדתי רק להרים אבל עם הזמן התחלתי להבין אותה מה היא רוצה מה היא צריכה וזה הכי זרם. הזמן עושה את שלו אין ספק עוד לפני שתספיקי למצמץ יהיה לך הכי כיף בעולם, מבטיחה🥰