היי אנונימית, קודם כל את בתחילתו של תהליך מאוד חשוב ומשמעותי, מטבע הדברים זה מלווה בקשת שלמה של רגשות. תרשי לעצמך. זה טבעי. זה טבעי לחשוש, זה טבעי לחשוב מה יהיה?, זה טבעי לדאוג, זה טבעי לפחד. אם תרשי לעצמך את תראי שאת בתוכך גם שמחה מאוד ברמה שמפחידה אותך כנראה ומתרגשת. כנראה שבעלך מרגיש דומה אבל לא יודע לכתוב פוסט בקבוצה כזו שתתמוך בו... תטפלי בעצמך ואז יהיה לך מקום גם "לחבק" אותו. שיהיה לכם במזל טוב ובידיים מלאות!

אהובה יקירה... אני יודעת שקל לדבר מהצד, אבל נראה לי שמרוב התרגשות הלכתם לאיבוד. תזכרו שהשם נתן לכם מתנה שחיכיתם לה כל כך הרבה זמן!! והינה.. האוצר הזה בדרך אליכם ושניכם לוקחים דברים כמובן מאליו ומתעסקים בחוסר כבוד אחד לשניה. חשוב שתשבו יחד ותגיעו להסכמה שחובתו של כל אחד להזכיר אחד לשני כמה שזכיתם אחד בשניה!! כמה שזכיתם לקבל מתנה מבורכת!! תזכרו תמידדדד שלא לכולם יש את מה שלכם יש... יש רווקים ורווקות שמתחננים למצוא את הזוגיות שלהם. יש אנשים מוגבלים שמתחננים להתחלף עם אדם בריא. יש זוגות שמתחננים לזכות לפרי בטן... וכן גם אחרי 5 שנים!! כי יש כאלו ששנים לא מוצאים את הזוגיות שלהם, עשרות שנים עוברים טיפולים ואנשים שפשוט עוברים ניסיונות קשים. תרימו את הראש שלכם ותחזרו למסלול!! תחזרו אל הדרך הנכונה והמכבדת.. תלמדו לשתף ולדבר כמו שני אנשים שמכבדים ומעריכים אחד את השניה..

תודה עדי ונעמה אתן מדהימות

היי אנונימית , גם לי לקח 5 שנים. אני כבר לקראת לידה. היו כל מיני רגעים גם של עצב וגם שמחה. הרבה עניין של הורמונים. תסתכלי על זה כאילו שאת מתכוננת לאיזה מסיבה או פגישה שאת מחכה כבר הרבה זמן. תמלאי ליבך באהבה והתרגשות. את תשתתפי במסיבה של החיים. פנקי את עצמך, תהני מכל רגע ותדביקי בעלך בהתרגשות. גברים הם יותר פחדנים מנשים והם פחות יודעים להתמודד עם כאב וסבל של אנשים אחרים ,בגלל זה הם במגננה. פשוט תתייחסי אליו ברחמנות(למרות שאני מבינה שאת צריכה עכשיו תשומי יותר מכולם) . תצאו, תאכלי בלי ייסורי מצפון מה שבא לך . דברי איתו על פחדים שלך ושהוא יספר על שלו. תקני לעצמך פרחים. הכל יהיה בסדר. תעשי חגיגה מתהליך עצמו.מאחלת לך שהכל יסתדר על צד הטוב ביותר ולידה קלה וכי י פי ת.